הרב ישעיהו צבי גרינברג (רובינשטיין)
נולד בקוברין, ליד בריסק דליטא, כ"ז כסלו תרל"א. לאביו ר' שמואל (תלמיד-חכם מפורסם, דרשן ועסקן בעניני ארץ-ישראל). נתחנך בחדרים ובישיבות קוברין (של הרב ר' פנחס שיק) , אנטופולי (של הרב הצדיק ר' פנחס מיכאל גרוסלייט ) וסלונים (של הרב ר' יהודה חריף מחבר הספר "פני יהודה"). עלה ארצה עם הוריו והגיע ביום י"ד תמוז תרנ"א. כאן המשיך את לימודיו בירושלים, בישיבות "עץ חיים" ו"תורת חיים".
בשנת תרנ"ה הוזמן לשמש כראש המלמדים (כעין "מנהל פדגוגי") בתלמוד-תורה "שערי תורה" ביפו והמשיך בו בעבודת ההוראה והחנוך במשך 35 שנה רצופות. ואם כי לא למד את השיטות המודרניות בפדגוגיה ובפסיכולוגיה היה מחונן בחוש טבעי להבין את נפש תלמידיו ולהשפיע מרוחו עליהם בתורה ובדרך-ארץ לפי השיטה, של "דרכיה דרכי נועם". ואלפי התלמידים שחינו הוקירוהו ואהבוהו וזכרו את יחסו האבהי אף כשגדלו ומסרו לו את בניהם לחינוך. הוא שקד על טובת תלמידיו לא רק ברוח, להקנות להם ידיעת התורה ומדות טובות, אלא אף בחומר, והיה דואג להלבשת ילדי העניים ולכלכלתם. ו"בין הזמנים" (בחדשי תשרי וניסן) כשאין לימודים במוסד, היה נוסע לערים ולמושבות בארץ לאסוף תרומות להספקת צרכי המוסד ולשכלול בנינו. כן הנהיג במוסד את המרצת התלמידים לשקידה על-ידי מתן פרסים לכתות וליחידים. כתה שהצטיינה בהישגיה בלימודים זכתה למסע-טיול לירושלים, ותלמיד יחיד שהצטיין בלימוד, בהתנהגות או בנקיון הלבוש והגוף, בא גם הוא על גמולו בפרס מתאים: ור' ישעיה צבי מצא לו את המקורות המיוחדים להשיג מהם את האמצעים למתן הפרסים.
סייע להרחבת גבולות שכונת נוה שלום וטרח עם ר' אהרן שלוש במציאת קונים למגרשים לשם הרחבת הישוב היהודי ביפו. השתתף ביסוד בית-הכנסת "אהל יצחק" לחסידי חב"ד ביפו. היה בין היוזמים להזמין לכסא הרבנות של יפו את הרב א. י. קוק זצ"ל מליטא. בשנת תר"ץ נתמנה, לפי הצעת הרב קוק, לעוזר למנהל המוסד, ר' יוסף רבי, ומאז פטירתו של ר' יוסף מושך הוא בעול המוסד וכלכלתו בשנותיו הקשות ביותר. בפרעות תרצ"ו-תרצ"ט היה המוסד שעל גבול יפו ממש, בחזקת סכנה, ולא פעם השתדלו עסקניצבור שונים לבטלו ולחלק את תלמידיו בין תלמודיתורה אחרים בעיר. אך הוא עמד איתן על המשמר. כי, לדעתו, כל זמן שהמוסד קיים במקומו, ישאר ישוב יהודי סביבו, ולכן אסור להפקיר עמדה ישובית עברית לזרים. והודות לידידים ותומכים בעלי הבנה בחו"ל, ביניהם גם מתלמידיו בא"י מלפני עשרות שנים, מחזיק המוסד מעמד עד היום, אם גם בקשיים, והוא ממשיך להשקיע במסירות נפש מרץ-עלומים גם לעת זקנה.
במשך שנות עבודתו הקים דורות של תלמידים בני תורה ספוגי תרבות ישראלית מקורית ויסודית התופסים מקומות חשובים בצבוריות היהודית בארץ ובחו"ל והשומרים את קשריהם עם המוסד ומחנכו.
צאצאיו: חנה אשת נתן גלעדי; שמואל אבא (מזכיר כללי של ת"ת וישיבת "שערי תורה" ביפו ומזכיר אגודת הפועלים ילידי א"י): הרב יצחק (מותיקי התלמידים של ישיבת חברון-סלובודקא בירושלים).
חיים-יעקב קרישבסקי
נולד בכפר קוטובקה, פלך יקטרינוסלאב (אוקראינה), בכ' כסלו תקצ"ט לאביו מרדכי (חסיד חבד"י, מנהל פנקסים אצל העשיר הידוע פורטוגלובי, ממוצא יהודיספרדי, ממשפחת דה-לאטס) ולאמו איטה לבית אמציסלבסקי. קבל חנוך מסורתי ולמד בחדר ובישיבה וכן הקנה לו אביו את שפת המדינה.
נשא לאשה את רחל-לאה בת ר' גרשון וחנה-חסיה טפלינסקי (נפטרה בט' באב תרמ"ד). עסק בחכירת משרפות-יין.
בתרמ"ח חיסל את עסקיו מתוך החלטה לעלות