כעסקן ואח"כ גם מנהיג של הציונים הכלליים, ואחרי פילוגם הצטרף ל"ברית הציונים הכלליים" (ציונים כלליים ב') והיה מפעיליה המסורים והשקדנים ביותר הן בהנהגה והן ב"עבודה שחורה" יום-יומית. השתתף ביסוד מועדון הציונים הכלליים, ה"מנין" הציוני, בפעולות לביסוס התנועה: ממיסדי העתון "הבוקר" וחבר בועד הנהלתו, ממיסדי הוצאת הספרים "אומה ומולדת", מעסקני חברת "גאולה", פעיל בכל ענפי העבודה הצבורית שבתוך ועד הקהלה (ואחרי מיזוג הקהלה עם העיריה - דבר שכתב ופעל למענו מתוך הכרה בצורך הכללי שבדבר- אף כי מיזוג זה היה עלול לבטל את משרתו ומקור פרנסתו - בתוך משרד המועצה הדתית) ומסביב לו, ובמוסדות ובמפעלים צבוריים שונים, ובשביל כולם מצא זמן ומרץ לשרתם ברצינות. עזר להרבה עולים חדשים בסידורם בארץ, הן בעצה והדרכה והמלצה והן בכספו.
בתרפ"ג נשא לאשה את אסתר בת אשר אנשיל אחות ישראל רוזוב, שהוא וביתו היו מרכז לציונות בפטרבורג (ציונית מנעוריה, ככל משפחת בית אביה, השתלמה בקאליפורניה בהדרכה במשק בית לשם פעולה בארץ, פעילה בויצ"ו וכו').
בראשית תרפ"ד העלה ארצה את הוריו ואבי אמו והתיישבו בפתח תקוה. שם נפטר אביו ביום כ"ד ניסן תרפ"ו ואמו ביום כ"א תשרי תרפ"ט.
בשנותיו האחרונות חלה בלבו מרוב עבודה וחרדה להצלחה במפעל הציוני. הרופאים הזהירוהו מהתאמצות יתרה, אך הוא לא יכול לא להתמסר לעבודותיו ולפעולותיו. בקיץ תש"ה שכב חדשים בבית-החולים, בעקב התקפת לב, אח"כ בביתו.
אור ליום י"ד אייר תש"ו השתתף בועידת איחוד ציונים כלליים א' וב'. באמצע נאומו באה עליו התקפת לב. ביקש לרשום לו את רשות הדיבור לסיים את נאומו לכשיוקל לו. נלקח לבית-החולים העירוני "הדסה" ובבוקר השכם (15.5.46) יצאה נשמתו ונקבר בבית-העלמין הישן.
במלאות שנה לפטירתו הוציאה ועדת ידידים ומוקירים קובץ לזכרו.
בתו: מרים רבקה.
עזרא איכילוב
נולד בפתח תקוה, י"ז תמוז תרס"ז (1907), לאביו יעקב (בן אברהם זלמן , שהיה מראשוני פתח תקוה) ולאמו איטה (יהודית) בת ר' יעקב מרדכי זינגר (שהיה רב ושו"ב בראשון לציון בראשיתה).
למד בבית-הספר של המושבה ואח''כ מפי מורים פרטיים. השתתף בנסיונות אביו בגננות ואח"כ עבד במשק המשפחה בחקלאות ובפרדסנות. קיבל חינוך והדרכה ב"מכבי הצעיר" (מקודם ב-1918 בת"א בעת שתושבי פ"ת הוגלו העירה כשהמושבה היתה באזור חזית המלחמה - מאת דוד תדהר ואח"כ בפ"ת מאת אבשלום גיסין) . אח"כ נכנס לפעולות ב"מכבי אבשלום" כספורטאי וכעסקן (חבר ההנהלה, ואח"כ חבר המועצה וחבר הנהלת החברה למען המכבי המקומי) ומשנת 1927 ואילך חבר המרכז הארצי של המכבי וכמה פעמים אף חבר הנהלתו. השתתף כנציג מכבי א"י ביסוד ההתאחדות הארצית לכדור-רגל וחבר הנהלתה הראשונה. השתתף ב-1931 במסע משלחת רוכבי-אופנוע של מכבי א"י באירופה ובאנגליה, כסגן ראשה ומזכירה, כשנשלחה לעבודת תעמולה וארגון המכביה הראשונה. ב-1935 השתתף כציר במשלחת מכבי א"י לקונגרס הציוני ה-19 בלוצרן וכציר א"י בקונגרס העולמי של המכבי בברנו (צ'כוסלובקיה), ביקר במרכזי הגולה והרצה על א"י, המכבי והציונות.
ניהל עניני קטיף, אריזה ומשלוח פרי-הדר בשנות 1931/41, בתחלה מטעם "החקלאי" פ"ת ואח"כ מטעם "פרדס-סינדיקט".
הצטרף להסתדרות "בני בנימין" ונבחר להנהלתה. אח"כ השתתף ביסוד "חוגי הפעילים במושבות" והיה יו"ר החוג בפ"ת עד שהללו התמזגו ב-1940 עם "בני בנימין" ל"התאחדות בני המושבות" ומאז נבחר ליושב-ראשה. מ-1934 ואילך חבר מועצת הסתדרות החקלאים בפ"ת, מיוזמי רכישת "בית האכר" וחבר הנהלתו. מ-1932 חבר המרכז ומ-1935 חבר ההנהלה של התאחדות האכרים ופעיל בועדותיה ובמוסדותיה. ממיסדי המושב נוה איתמר (לזכר איתמר בן-אבי) ליד נתניה.
מ-1931 חבר המועצה המקומית ואח"כ חבר מועצת העיריה של פתח תקוה, פעיל בכמה ועדות עירוניות כחבר או כיו"ר למען פיתוח העיר ושיפורה. (בתש"ז נבחר לראש ועדת יובל השבעים של פ"ת).
שוקד על ארגונו וליכוד כוחו של הצבור האזרחי. ממיסדי האיחוד האזרחי וחבר הנהלתו ונציג הצבור האזרחי במזכיתת הכללית של "מגבית ההתגייסות וההצלה" ו"כופר הישוב" מ-1942 ואילך ופועל בשיתוף עם נציגי יתר חוגי הישוב למען המטרה הכללית העליונה.
פעיל בהבעת דעות על בעיות ישוביות בהרצאות,