ענבים ועוד שטח ליד הכפר ביתניה שבקרבת רמאללה, אך רכישת שטח זה נתבטלה אחר-כך). אחרי גמירת העבודה שם היה חבר בקבוצת גן שמואל. משם התנדב לגדוד העבודה של הצבא הטורקי ועבד זמן קצר בסלילת הכביש סבסטיה - שכם. משהשתחרר מהצבא הטורקי הצטרף לארגון השומרים "המגן", מיסודו של יוסף לישנסקי , שעסק בכיבוש השמירה העברית בדרום, במקומות ש"השומר" לא הגיע אליהם. עמד יחד עם לישנסקי בראש הארגון ושמר ברוחמה, באר טוביה, גדרה ועקרון, ואגב שמירה היו עוזרים לאבשלום פיינברג וליתר חברי "נילי" בדרכיהם ובפעולותיהם באזור החזית בדרום הארץ. אחרי הכיבוש הבריטי התנדב לגדוד העברי "הראשון ליהודה" ושרת בו עד לפירוקו.
אחרי שחרורו מהצבא נשא לאשה את ימימה בת הבילוי צבי הורביץ מגדרה. השתקע בגדרה ופעל למען פיתוח המושבה ושכלולה והשתתף בארגון ההתישבות החדשה של בני אכרים ופועלים ותיקים על אדמת אום-חזין, ממזרח למושבה, שנגאלה על-ידי שלמה בארסקי ולפני צאתו מהמושבה מכר אותה לקה"ק, ועל אדמה זו נתרחבה המושבה ונוסף לה הרחוב על שם ברתולד פייבל . עמד בראש הבנק הקואופרטיבי במושבה וביזמתו סודרה למושבה הלואה לזמן ארוך בסך 20.000 לירות, באמצעות הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים, ששימשה בחלקה הגדול להסדרת חובות בני המושבה, בעיקר לערבים, שהסתבכו בהם בנסיון למטעי טבק, ויתר כסף ההלואה שימש לחפירת באר חדשה, נטיעת כרמים ופרדסים ורכישת פרות חולבות.
עוסק גם בעבודה ספרותית ומפרסם: סיפורים מחיי הארץ, רשימות בקורת על סופרים וספרים, רצנזיות תיאטרוניות, מאמרים לעניני השעה וסיפוריילדים - ב"הפועל הצעיר", "השילוח" (בהופעתו בארץ), ב"מאזנים" (השבועון), "גליונות", "במה" "נתיב" (של אליעזר יפה ), "הארץ", "הבוקר" ו"הבוקר לילדים", והכין לדפוס ספר סיפורים לנוער.
משנת 1933 משמש כמזכיר המועצה המקומית רמת גן והיה ממארגני האיגוד של מזכירי הרשויות המקרי מיות ב-1934.
בתו הדה (התנדבה במלחמת העולם השניה לחיל א. ט. ס. סטודנטית האוניברסיטה העברית).
מרדכי (מכס) קריצ'מן
נולד בשיקאגו, ארצות הברית, כ"ח תשרי תרע"ו (6.10.1915), לאביו מאיר (עסקן בעניני הצבור היהודי והציונות, גבאי ב"מושב זקנים" בת"א) ולאמו יוכבד בת יוסף אבא .
ב-1921 עלה ארצה עם הוריו והתישבו בתל-אביב. למד בבית-הספר "תחכמוני", בבי"הס הריאלי "תחכמוני'' בת"א, בבית המדרש למורים מזרחי ושנה אחת. באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנות 1935/39 למד משפטים באוניברסיטת לונדון והתמחה ב"באר" הבריטי והגיע לתארים: מוסמך למשפטים, נוטריון צבורי ובאריסטר ל. ל. ב.
משנת 1941 עובד הוא כעורך-דין במשרד מ. זליגמן ושותפיו בת"א. הגיע לבקיאות גדולה בנפתולי המשפט הבריטי, מסורותיו ומנהגיו. למרות גילו הצעיר כבר רכש עמדה חשובה במקצועו. מופיע יחד עם העו"ד מ. זליגמן ואף לבדו במשפטים חשובים בבית-הדין העליון. ביחוד התמחה במשפטים פוליטיים וצבאיים בסניגוריה על יהודים, ש"אשמתם" נובעת מנימוקים. לאומיים ופטריוטיים. כך הגן כיהודי גאה בפני ביתהדין הצבאי על 70 חיילים מתנדבים יהודים, אנשי החטיבות העבריות ב"רג'ימנט הפלשתינאי" שהשלטון הצבאי אמר להקים ולכלול בו בתערובת אחת את המוני המתנדבים היהודים עם קומץ המתנדבים הערבים תחת השם והסמל של "פלשתינאים" לבל יזכר שם ישראל. החיילים היהודים הפרו את המשמעת, סרבו לענוד את סמלי-השעטנז של "פלשתינאים" בדרשם סמלים עבריים מיוחדים, - ועל כך הועמדו למשפט צבאי. בסניגוריה הסביר יפה לשופטים את חוסר הצדק והתבונה שבפקודה זו, וכתוצאה ממשפטים אלה ניצה השכל הישר במוחות השלטון הצבאי ולחטיבות העבריות ניתנו סימנים שציינו את לאומיותם העברית.