ירושלים על שם דוד ילין". תרגם כמה סיפורים מגרמנית ומאנגלית (מאת היינריד פון קלייסט, יוסף קונראד וסומרסט מוחם), השתתף בעתונות הספרותית והיה מעורכי כתב-העת "ספרות צעירה".
חלה במחלת הסרטן ונפטר בירושלים, ז' אב תש"ז. נשארו אחריו בכ"י מוכנים לדפוס: "כפר השלוח" (על התאחזות עולי תימן בארץ), "הבתולה מלודמיר" (על דמות מופלאה זו מעולם החסידות). בנותיו: נורית, מיכל .
יצחק אייזיק וילנציק
נולד בנוסובקה, פלך צ'רניגוב (אוקראינה), בחודש כסלו תרמ"ח (1887), לאביו ר' דוד צבי (תלמיד-חכם. חסיד חב"ד, סוחר). למד בחדרים מפי טובי המלמדים ובישיבות ניעזין והומל.
בתרס"ז עלה ארצה עם הוריו. נשא לאשה את צפורה בת יחזקאל לוין (מ-11 המתנחלים הראשונים בעקרון). שאף לעסוק בחקלאות, אך הדבר לא עלה בידו. התישב בפתח תקוה ולשם פרנסה עסק במסחר במחצית זמנו, ואת המחצית האחרת הקדיש ללימוד תורה לעצמו ולאחרים ולעסקנות בצרכי צבור.
השתתף ביסוד בית-הכנסת של חסידי חב"ד במושבה, לימד בכל יום שיעור בגמרא בבית-הכנסת ובשבתות היה יוצא למשק גבעת השלשה, מלמד שם שיעור במקרא להורים הזקנים ומביא להם את השראת הקדושה והחסידות. התמסר במיוחד לפעולה לטובת הקרן הקימת לישראל, שתקבל הכנסה מנדרים ונדבות בבתי-התפלה בחגים, כנהוג. ואת כל מעשיו לטובת התורה וגאולת הארץ ועזרה לזולת עשה בענוה ובהצנעלכת.
נפטר בפתח תקוה, כ"ו אב תש"ג.
צאצאיו: שושנה אשת אברהם כהן הי"ד (נהרג במהומות תרצ"ו), משה, יוכבד אשת בנימין נימן, דוד, רבקה אשת שבתי שכטר, יוסף .
ד"ר אברהם (אלברט) מוצרי
נולד בקאהיר, מצרים, בשנת תרכ"ח (21.12.1867), לאביו דוד (מנכבדי עדת היהודים ומעשיריה) ולאמו רנה לבית קטאווי (אחות משה אסלאן קטאווי פחה ואחות אשת הבארון בכור די-מנשה ). - קיבל חינוך יהודי וכללי וגמר בית-ספר תיכוני בצרפתית. החליט לנסוע לצרפת ללמוד רפואה, הוריו התנגדו, אך אחותו מכרה צמיד זהב ובעזרתה נסע ב-1888 לפאריס ונרשם באוניברסיטה, במחלקה לרפואה. השתתף ביסוד אגודת הסטודנטים היהודים בצרפת והיה פעיל בה. היה ממקורבי הד"ר מכס נורדאו ואנשי-השם היהודים המקומיים והעתונאי הוינאי ד"ר תיאודור הרצל בתקופת הרתיחה מסביב למשפט דרייפוס. השתתף יחד עם אחיו יוסף ביסוד אגודת הסטודנטים "קדימה", שתמכה בפעולות הציוניות של הרצל מראשיתן וביסוד עתונה "קדימה" להפצת הרעיון הציוני.
משהוסמך בתואר דוקטור לרפואה החליט לעלות ולבסס את עתידו בארץ-ישראל. בא ירושלימה והשתתף עם הד"ר ברין והד"ר גולדברג בפעולות הראשונות של הקמת תחנת-הבריאות מיסודו של הנדיב נתן שטראוס מניו-יורק. נשא לאשה את מזל (מתילדה) בת השופט העליון מלכיאל מני (בן הרב החסיד המקובל רב אליהו מני, רבה של חברון) שפעל בה רבות לחזוק הישוב בחומר וברוח ולמען גאולת קרקעות.
מחוסר אפשרות להסתדר בארץ חזר מצרימה ועשה את ביתו בקאהיר לאי ארצישראלי. התקרב ליהודים האשכנזים ויחד עמהם יסד את ההסתדרות הציונית במצרים, היה זמן-מה סגן-הנשיא בה ופעל להחדרת ההכרה הלאומית לבתי היהודים המתבוללים מחמת עשירות. התקרב גם לדלת העם. יסד מכספו בית-מלאכה לילדי היהודים ויחד עם הד"ר זקס יסד והחזיק מרפאה לעזרה רפואית בחנם לעניים. יסד תזמורת יהודית בקאהיר ופעל רבות למען החינוך הלאומי והעברי ובהשתדלותו הוזמן הד"ר יעקב כלב למנהל בתי-הספר היהודיים בקאהיר ויחד אתו יסד את החוג הלאומי היהודי שקדם להסתדרות הציונית. בביתו שלט הדיבור העברי ולחי