אלתר יצחק לוין
("אסף הלוי איש ירושלים") נולד באחוזת סטארינקה, ליד הורודישץ', פלך מינסק, רוסיה, כ"ה טבת תרמ"ג (1883), בן יחיד לאביו ר' משה בנדיט (בר אוריין, מנהל אחוזות), ולאמו ראשה לבית בקר מהעיירה מיר (אחות הרב ר' גרשון בקר ממיר, שהיה במשך 20 שנה מגיד שיעורים בישיבת "עץ חיים" בירושלים). קיבל את ראשית חינוכו היהודי מפי טובי המלמדים שהביא לו אביו אל האחוזה.
בן 8 עלה ארצה עם הוריו בשנת תרנ"א והתישבו בירושלים. המשיך ללמוד בחדרים ובישיבת "עץ חיים" וביחוד למד תורה ושפה עברית יפה מפי הרב חיים יהושע קוסובסקי (מחבר הקונקורדנציות למשנה, תוספתא וכו'), והשתלם באופן פרטי בשפות אירופיות ובמדעים כלליים, ובו בזמן היה אביו כעשר שנים שד"ר באמריקה לטובת ישיבת "עץ חיים" ובית-החולים "ביקור חולים".
נשא לאשה את גיזלה גיטל בת ר' אהרן משה טויבש ממשפחת טויבש-ראם מרומניה, שמוצאה מגדולי הרבנים במולדבה ובגליציה, ובראשם הרב אהרן-משה מחבר "קרני ראם" על הרי"ף, וכן מהבעש"ט , ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ור' מאיר מפרימישלאן ומאחד הענפים המתיחסים על דוד המלך.
כשיצא לחיי המעשה פעל זמן מה כמנהל סוכנות חברת "זינגר" למכונות-תפירה בירושלים ואח"כ עבר לעסוק בביטוח, ובפעולה חלוצית ומתמידה החדיר להבנת תושבי ארצנו את הרעיון החדש להם (והמקובל מכבר בארצות המערב), שעל-ידי תשלומים קטנים בזמנים קבועים יכול אדם להבטיח לעצמו או למשפחתו סכום הגון למקרה דליקה או אסון אחר או מות, ושתנאי ההתקשרות מחייבים את שני הצדדים ברצינות גמורה והמבוטח מוכרח לעמוד בהתחייבותו אם אינו רוצה להפסיד את הכספים ששילם. זאת היתה עבודה שדרשה עמידה מתמדת על המשמר, תביעה והסברה להרגיל את התושבים להוצאה שאינה חביבה עליהם (אף כי מכוונות לטובתם). בראשונה קיבל את הסוכנות הארצישראלית של חברת-הביטוח האמריקאית "אקוויטבל", וכנציג אינטרסים אמריקאים קיבל אף את הנתינות האמריקאית. אח"כ ייצג את החברה האנגלית "קונסולידייטד", אך הוסיף לייצג פירמות אמריקאיות, וכן ייצג פירמות אנגליות למכונות כתיבה וקופות רושמות. בכל אלה היה המנהל הראשי של הנציגות לכל ארץ-ישראל משני עברי הירדן וסוריה והעסיק הרבה פקידים וסוכנים וסוכני-משנה. משפשטה חברת "קונסולידייטד" את הרגל ונמכרה לחברת "פניקס" האוסטרית (שהיתה קשורה בחוזה עם הקה"ק להפרשת אחוזים לטובתה מאת מבוטחים ציונים ויהודי ארץ-ישראל והלותה כספים להקמת בניני המוסדות בירושלים), ניהל זמן-מה את סוכנות "פניקס" בארץ, יחד עם ר' זליג וייצמן, ואח"כ קיבל את הסוכנות הראשית של חברת-הביטוח הצרפתית "נציונל", שהבארון בנימין (אדמונד) רוטשילד "אבי הישוב" עמד בראשה, והתמיד בה במשך שנים רבות, ואף כשנוסדו בארץ סוכנויות של חברות רבות אחרות, ידע לקיים את מעמדו כ"מלך הביטוח" בארץ.
כנתין אמריקאי היה בקשרים מתמידים עם קונסול אמריקה בארצנו ומסר לו ידיעות על המתהוה בה. וכשהצטרפה אמריקה למלחמה נגד גרמניה וטורקיה במלחמת-העולם הראשונה פגעו הרדיפות גם בנתיני אמריקה וביום האחרון לשלטון הטורקי בירושלים הוציאוהו עמהם לדמשק, ומשם הלאה לחלב ואח"כ לאנאטוליה, ורק עם מיגור טורקיה וכניעתה הורשה לחזור ארצה.
נוסף לפעילותו העסקית השקדנית והנמרצת עסק גם בחקרי לשון, בספרות ובשירה. בעודו נער כתב לפעמים ב"החבצלת" ואח"כ ב"הפועל הצעיר", "הארץ" ו"בוסתנאי" ובעיקר היה כותב שירים בנוח עליו הרוח, שירי אהבה והערצה למולדת ולנוף ולטבע שלה. שירים שבאו מתוך השראה והצטיינו בצורה ובתוכן, בהמשך לשירת משוררינו הקדומים, וכדי לסמל את קשרו הנפשי עמהם ועם שירתם חתם על שיריו בשם "אסף הלוי איש ירושלים", ובמוצאי מלחמת-העולם הראשונה הוציא בהדפסה וכריכה מהודרת קובץ של שיריו בשם "מגלת קדם לאסף הלוי איש ירושלים".
אחרי המלחמה בנה את ביתו במרום הרי ירושלים, בשכונת רוממה, וקישט אותו באוסף עשיר של תמונות אמנים זרים ועבריים, ובכלל תמך ביד נדיבה בספרות ובאמנות ובכל מפעלי התחיה הלאומית והתרבות העברית, נתחבב על מכיריו היהודים והנכרים כאחד, ותוך שקידתו בעבודה כמנהל שש חברות זרות וסוכנויות מסועפות בארץ, המשיך להתיחד עם השראת היצירה והכין לדפוס עוד כרך של רשימות פיוטיות ושירים, וביצר לו מקום כבוד בשני העולמות כאחד: בעולם החולין של העסקים ובעולם האצילות של השירה הטהורה.
ביום י"ד תשרי תרצ"ד, אבד עצמו לדעת, ונקבר