באוגוסט 1923 עלה ארצה עם משפחתו ובראותו מנסיון עצמו כי אין דואג לסתם יהודי, ואפילו אם יש לו ותק רב בעבודה ציונית, יסד את הסתדרות "העם" לארגון המעמד הבינוני כדי לעזור לביסוסו בארץ ובכל שבוע היה יוצא לנמל יפו לקבל את פני העולים החדשים לעזור להם בעצה ובהדרכה. כן ארגן שתי שכונות "העם" בצפון ת"א. - ובעוד הוא עוסק בצרכי צבור בהתנדבות התפרנס בדוחק מעבודה מפרכת בתעשית רעפים ומרצפות בקואופרטיב "צור", שהיה ממיסדיו, ואף בנו בכורו אברהם הוכרח להפסיק את לימודיו ולעבוד קשה בישור חולות, בסלילת כבישים ובבנין כדי לעזור לקיום המשפחה. בתקופת המשבר הגדול וחוסר העבודה ב-1927 סבל מאד, עד שקיבל משרה חלקית ב"מרכז בעלי מלאכה". ב-1930 יצא בשליחות קרן היסוד לרומניה והצליח, ומשחזר ארצה שימש כמזכיר ארגון בעלי המלאכה. יסד יחד עם יעקב היילפרין, אייזיק צבי חדש ואחרים את "איגוד יוצאי וילנה והסביבה" לעזרה לעולים מחוסרי אמצעים.
במשך שנים רבות אסף בחבה ובשקידה חומר רב ערך לתולדות חבת ציון, הציונות ואישיה בוילנה עיר מולדתו ואת האגדות העממיות הקשורות בה, בלי עזרת מוסד כל-שהוא, ובשנת ת"ש הוציא את הספר "וילנה הציונית ועסקניה" מתקופת חובבי ציון ועד ימינו. כן הכין לדפוס את הספר "אגדות ירושלים דליטא" שהופיע אחרי מותו בתש"ז.
ביום י"ב כסלו תש"ב נפטרה רעיתו, שנשאה עמו בסבל ובמאמצים כל ימי חייה, ונקברה בנחלת יצחק.
בשנותיו האחרונות כהו עיניו וחוסר האפשרות לעיין בספרים גרם לו סבל רב.
בקיץ תש"ו עלה לצפת לבקר את קבר האר"י ושם נפטר ביום כ"א אלול תש"ו והובא לקבורה ליד רעיתו בנחלת יצחק.
צאצאיו: אברהם (משורר, מזכיר אגודת הסופרים העברים בא"י), ישראל (משרטט ומצייר).
אפרים סלנט
נולד בירושלים, י"ג תמוז תרס"ח (12.7.1908) לאביו ר' יוסף (בן ר' צבי, בן ר' בנימין ביינוש , בן ר' שמואל סלנט רבה הראשי של עדת האשכנזים בירושלים במשך 70 שנה למן עליתו בשנת תר"א) ולאמו חיה בת ר' אפרים אבלובסקי מסובאלק (פולין).
קיבל חינוך מסורתי ולמד בגימנסיה העברית בירושלים ואח"כ משפטים באוניברסיטת לונדון ושם הוסמך למשפטים בשנת 1933 ונתקבל לחבר הבאר האנגלי, בעל התוארים L.L.B.Barrister At Law ב-1932 נשא לאשה את לאה בת אליהו הכהן. ביום 4.5.36 נתקבל לשרות במחלקת המשפטים של הממשלה בארץ וכיום הוא עו"ד הממשלה (מ"מ יועץ הכתר) ומרצה בבית-הספר למשפטים של הממשלה.
חיבר ספר על חוקת האימפריה הבריטית (1934) וספר על הפרוצדורה הפלילית שבארץ-ישראל (1947).
בנותיו: אריאלה, דפנה.
לוי יצחק (אלתר) מדורסקי
נולד ברוגאצ'וב (רוסיה הלבנה), ט' אלול תרמ"ד (1884), לאביו שמשון ולאמו אסתר בת מאיר.
אך התחיל ללמוד ב"חדר" והנה קמו הוריו ועלי ארצה בתרנ"א עם כל ביתם והתישבו בחדרה, שקנו בה נחלה, בין מיסדי המושבה ב"חאן". למד ב"חדר" שהיה ב"חאן" ואח"כ בבית-הספר של המושבה. קדח ועבד והסתגל לתלאות שבארץ. עזר להוריו בעבודת המשק ובעיקר עסק בשמירה. הצטיין ברכיבה ובאומץלב, ובגלל סגולות אלה כיבדוהו הערבים, וכך הוטל עליו לטפח עמהם יחסי שכנות טובה, לארגן את שמירת גבולות המושבה ובמשך הרבה שנים היה בה מפקח על השמירה.
נשא לאשה את שרה בת חיים לבזובסקי. פעיל בעבודות משקו ובעניני הצבור כחבר בהסתדרות החקלאים, חברת מיסדי חדרה, אפא"י