שמואל ז'וכוביצקי
נולד בכפר זולומינקה, ליד נובוגרודוק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), ט"ו אדר תרמ"ד (1884), לאביו צבי (תלמיד-חכם, סוחר יערות, נכד הצדיק ר' ישעיהו מז'ו וביצה הנודע, שעל שמו נקרא שם-משפחתם זוכוביצקי ) ולאמו מיכלע בת ר' גרשון קפלינסקי . למד בחדרים, בישיבות קטנות ובישיבות סלונים, סלובודקה ו-וולוזיין ובתרס"ב הוסמך לרבנות, אך עוד מנערותו היה מנוי וגמור אתו לא להשתמש בתורה כמקצוע מפרנס ולא להשתעבד לקהליה ולפרנסיהן ואחרי גמרו את לימודיו פנה לעסק היערות, כדרך אביו, והמשיך לקבוע עתים לתורה ולהשתלמות בהשכלה כללית. בשנת 1902 נשא לאשה את רחל בת גדליהו אורינובסקי [ואחרי שנפטרה במגדיאל, ה' אדר תר"ץ (5.3.1930) נשא את ד"ר פרידה בת המהנדס משה ליטבק] .
אחרי נשואיו התישב בסלונים והחל לעסוק בצרכי צבור כחבר הועדה הבלתי-ליגאלית להגנת זכויות היהודים, שפעלה כגוף מיעץ ליד עוה"ד בנימין זאב יעקבזון , ציר ה"דומה" הראשונה ברוסיה, ובגלוי פעל כחבר ועד הקהלה ומוסדות-צבור אחרים בסלונים, ובעיקר בפעולה הלאומית והציונית. עבר לגור לבאראנוביץ' והמשיך בפעילותו הצבורית והלאומית ושם היה ראש העיריה בשנות 17 / 1914, בשנים הקשות של מלחמת-העולם הראשונה, תחת השלטון הרוסי ואח"כ תחת שלטון הכיבוש הגרמני. בסוף המלחמה עבר לוארשה, היה חבר הועד הפועל של המזרחי בפולין, חבר הועד הארצי של הקה"ק ונסע בשליחותה, נבחר לקונגרסים הציונים החל מה-12 ואילך ובכמה קונגרסים היה מרצה וחבר הנשיאות, יו"ר הועד הארצי של קרן היסוד בפולין למן הוסדה ב-1920 ועד לעלותו ארצה, עבר מהמזרחי לציונות הכללית.
בתרפ"ב ביקר בארץ ובתרפ"ד עלה ארצה עם משפחתו בתקופת העליה הרביעית מפולין. ארגן אנשים מהמעמד הבינוני להתישבות חקלאית על יסוד עבודה עצמית ועברית, היה ראש היוזמים והפעילים ביסוד המושבה מגדיאל על בסיס זה, שמתנחליה הראשונים נצטרפו מעולי פולין, ליטא ועיראק ובודדים מכמה ארצות אחרות. הצליח להשיג תקציבי הליאות מקרן היסוד למתנחלים. גם הוא התישב שם, בנה בית ונטע פרדס. ניהל את המושבה ופיתוחה כראש הועד ומשניתן לה מעמד של מועצה מקומית נבחר לנשיאה. עמד על משמר העבודה העברית במושבה ובסביבתה, ובו בזמן המשיך בפעילות צבורית וציונית בהיקף ארצי כחבר הדירקטוריון של הקה"ק (מ-1927), חבר הנשיאות של התאחדות האכרים ובמשך כמה שנים יו"ר הסתדרות החקלאים הלאומיים (שנקרעה מעל התאחדות האכרים בשל חילוקי דעות בפרטי הגשמת עיקרון העבודה העברית, והוא היה אחד מיוצריה, והתקיימה שנים אחדות עד שחזרה להספח להתאחדות האכרים), יו"ר ועד מושבות השרון ו"אפיקי השרון", חבר הועד הפועל הציוני, יו"ר קופת חולים עממית במושבות, חבר הועד הפועל של הסתדרות הציונים הכלליים, מנהל אוצר לחקלאות בע"מ, חבר פעיל בועד המנהל של המוסד החינוכי החקלאי במגדיאל מיסודם של הציונים הכלליים, על שם הד"ר בן-ציון מוסנזון. סגן יו"ר אגודת "עונג שבת" של "אהל שם" בת"א, פעיל באגודות ובמוסדות שונים. נסע כמה פעמים בשליחות הקרנות לארצות מזרח אירופה וצפונה ולצרפת.
פרסם מאמרים בעניני צבור וציונות בעתונות האידית בפולין ובעתונות העברית בארץ.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): גדליהו (עתונאי, מרצה ועסקן), צלה אשת עוה"ד אפרים איון בת"א.
יצחק גרשטנקורן
נולד בוארשה בירת פולין, כ"ט טבת תרנ"א (1891) לאביו ר' פתחיה (חסיד, סוחר) ולאמו פרומיט בת ר' אלעזר פלוצניק מוארשה. למד בחדרים מפי מלמדים טובים ומחנכים מוכשרים ועוד בגיל רך הגיע לידיעה רבה בש"ס ופוסקים והסבא ר' אפרים התחיל לחנכו בחסידות מגיל חמש שנים ומעלה והיה לוקחו עמו אל הרבי לסקרניוויץ. אח"כ למד בישיבת לידה אצל הרב י. י. ריינס יוצר "המזרחי" ושם נמשך אל הציונות ו"המזרחי", ובישיבת הצדיק בעל ה"חפץ חיים" בראדין, והגיע לידיעה רבה בתורה והושפע מרבותיו בכיוון דתי מובהק.
נשא לאשה את שרה בת ר' יצחק ויינברג משדליץ והחל לעסוק במסחר, אך בשנים הטרופות של מלחמתהעולם הראשונה ובתגבורת האנטישמיות בפולין שנשתחררה ובמצב הקשה הכללי של היהודים בפולין לא ראה ברכה ונחת בהתעסקותו המסחרית, והמאבק הקשה מאד שנדרש ממנו לביסוס קיומו שם הביאו לידי מחשבה, שמוטב להוסיף על המאמץ כדי לבסס את עתידו בארץ-ישראל. ובתרפ"א יסד חברה ושמה "בית ונחלה" לשם יסוד עיר-גנים ומשקים זעירים למתנחלים שומרי תורה ומצוה מפולין בארץ-ישראל. התענין ופעל במגמות העוסקות בצרכים כלל-ישראליים