תוקם, לפי הצעת ההנהלה הציונית, גימנסיה ממשלתית ליהודים, פתח בתעמולה ובפרסום מאמרים ובשליחת תזכירים לנציב העליון, למשרד המושבות ולועדת המנדטים למען הקמת בית-ספר חקלאי גם ליהודים, בסוף הצליח להשיג את עזרתו של סיר אלפרד מינז (אח"כ הלורד מלצ'ט ) לדרישתו, והודות לכך הוקם בית-הספר החקלאי ליד כפר תבור.
היה פעיל בהסתדרות המורים. בתר"פ השתתף ביסוד קופת הפנסיה של המורים, בתרפ"ג ביסוד קרן ביטוח החיים ובתר"צ ביסוד המוסד הכספי של המורים "מסד". בתרצ"א השתתף בשליחות מורי ארץ-ישראל בקונגרס האינטרנציונל של המורים בפאריס וניהל משא-ומתן על קבלת מורי א"י לתוכו, ובאותו זמן השתתף גם בקונגרס המדעי לגיאוגרפיה בפאריס. בסוף תרפ"ח נבחר לחבר מרכז הסתדרות המורים ועבר לירושלים. שנה אחת היה גם מזכיר המרכז ואח"כ המשיך בהוראה עד שבאחד הפיטורים בסיטונות, שמחלקת החינוך היתה נוהגת להודיע שנה-שנה לכל המורים (לשם השגת יד חפשית לצמצומים בתקציב ובמספר המורים), קיבל יחד עם 150 מטובי המורים את הפיטורים המעליבים ועזב את ההוראה. היה זמןמה מזכיר החקלאים הלאומיים, אח"כ נכנס לעבוד כפקיד הסתדרות המורים בת"א כמנהל חשבונות ומטפל בשיכון המורים וסידור מחנות נופש. מלמד ידיעת השמים לילדי תל-אביב, מרצה למבוגרים באסטרונומיה ובידיעת לוחות השנה (מדעים שהתמחה בהם במיוחד ועוסק גם בעבודה מחקרית בהם).
פרסם מאמרים בעתונים : "האור", "הצבי", "הפועל הצעיר", "העולם", "המבשר", "השופר" (בבולגריה), "דבר", "משמר", "הארץ", "טכניקה ומדע", "הטבע והארץ". תרגם להצגה על הבימה העברית בגילויה הראשון את המחזות "אוריאל אקוסטא", "הנסיון", "רק לא עברית" ועוד.
הספרים שחבר : "כתיבת הארץ הכללית" (תרע"ז), "דעת ושעשועים" (תרפ"ח), "אסטרונומיה לכל" (תר"צ, תרגום מפלאמאריון), "המדריך בשמים" (תש"ג), "לוחות שפיצר", "שני לוחות הרבית", "המהיר", "מבנה העולם" (תרגום מרוסית), "תאריכים למאה שנה לפי לוחות העברים, המושלמים והנוצרים", ועוד.
המציא גלובוס אסטרונומי, שזכה לתהלה מאת איינשטיין ומהאובסרוואטוריות של גריניץ' וקליפורניה, פלאניטריום מיכאני ועוד מכשירי אסטרונומיה שונים.
צאצאיו: סגולה, גלילה, אליהו.
אברהם גטניו
בן מרדכי וביינבנירא (רוזה) בת אברהם חנוכה מסלוניקי.
נולד בסלוניקי בחודש שבט תר"ס (1900). קיבל חינוך בתלמוד תורה ובגיל 14 החל לעבוד במאפיה לדברי מתיקה. נשא לאשה את אלגרה בת יעקב קלדרון מסלוניקי.
בשנת תרפ"ה עלה ארצה עם משפחתו והיה מהראשונים שהקים בנין ומאפיה ב"שכונת שפירא" בתל-אביב. פתח תעשיה משוכללת לביסקויטים ודברי מתיקה אירופיים.
בימי המאורעות בתרפ"ט סבל כשנשדדו כל חפצי הבית, והיה מהיחידים שלא עזב את השכונה ועמד בהגנתה.
צאצאיו: שושנה אשת משה סטרומזה, מרדכי, יעקב, משה.
זינה וינשל
נולדה בשנת תר"ס בבוברויסק פלך מינסק, (רוסיה הלבנה) להוריה שלמה קבש ולאה מבית בבקוב. את ילדותה עד שנת 1910 בלתה בקונוטוף (אוקראינה. פלך טשרניגוב) במשפחת סבה ר' שלמה בבקוב (סוחר אמיד). המשפחה היתה חדורה רוח ציונית ונתנה לילדיה חנוך לאומי. אחד מדוריה גריגורי בבקוב היה צייר ועורר בה אהבה לאמנות. דודה בוניה -שנקטף בדמי ימיו - היה משורר ומטמטיקאי והתמסרותו למדע ולאמנות היו לה לדוגמה.