בשנת 1910 עברה יחד עם הוריה לבקו. שם גמרה את חוק למודיה בבי"ס תיכוני. למדה מדעי הטבע באוניברסיטה בטיפליס (גרוזיה). התחילה לכתוב שירים עוד בימי ילדותה וגם הוזמנה לקבוצת חובבי הבמה והשתתפה בהצגותיה שנים מספר.
אחרי גמר בית הספר התיכוני נכנסה בתור חברה לקורפורציה ציונית "שולמית" שנוסדה על ידי רות גלובצקי (מבית וינשל), כתבה שירים ברוסית מוקדשים לנושאים ציוניים ולאומיים וגם שירים ליריים אשר פורסמו בעתונות המקומית. הופיעה בקריאת שיריה בנשפים. היתה חברה בקבוצת משוררים ("צך פועטוב"). הקבוצה הזאת למדה טכניקת הכתיבה וחוקיה והשתלטה תחת פקוח משוררים ידועי שם כמיכאל סטרובה, סרגי גורדצקי - ורוח החיים של הקבוצה - משורר פוטוריסט אלקסנדר קרוטשניך שהיה גם קריין בחסד עליון. הקבוצה הופיעה בפומבי באופן קבוע ומשכה אליה קהל רב של אוהדיה. בשנת 1920 נישאה לד"ר אברהם וינשל, עלו ארצה והתישבו בחיפה.
שחקה בלהקת "חובבי הבמה העברית" בחיפה עד שנת 1923. כתבה שירים רבים ברוסית המוקדשים לא"י שפורסמו בקביעות ב"רזסויט". בשנת 1921 כתבה ברוסית מחזה סטירי "המיליון שלי" שיצא לאור בחוברת מיוחדת וחלקו פורסם גם בעברית.
בשנת 1923 נסעה לברלין להשתלם באמנות הבמה והרקוד והיתה שם חברה בקבוצה המיסדת שארגנה את התיאטרון "תא"י" תחת הנהלת מנחם גנסין (הבימה). למדה תורת הבמה והשתתפה בהצגת תא"י "בלשאצר" בתפקיד תגלת. חברה שירים למחזה זה. למדה בברלין בבתי ספר שונים להתעמלות ולרקוד וגמרה בית ספר של יוטה קלמט בתואר מורה לפלסטיקה ולרקוד אמנותי.
בשנת 1925 חזרה ארצה, עבדה בתור מורה לפלסטיקה ולרקוד בבית ספר למוזיקה של גב' דוניהויצמן, פתחה סטודיה דרמטית והופיעה בהקראות. הוציאה לאור את אוסף שיריה "אלבום א"י" (רוסית) בשנת 1929.
שחקה בלהקה לאמנות זעירה "תבת נח". התחילה לכתוב שיריה בעברית ובשנת 1939 יצאו לאור "כ"ה שירים" ובשנת 1944 "המחרזת". כתבה גם שירים הומוריסטיים סטיריים, ועל עניני דיומא והקריאה אותם בנשפים וברדיו. פרסמה שידיה ב"הארץ", "הבקר", "הגלגל" ו-"9 בערב", "החברה", "הצהרים". עבדה כסגן הבמאי בחוג הדרמטי ע"י מועצת פועלי חיפה תחת הנהלת הבמאי צבי פרידלנד ("הבימה"). ארגנה חוג הסופרים בחיפה שנפגש בקביעות ומחליף דעות על שאלות ספרות ואמנות. עומדת להוציא לאור ספר שיריה החדשים.
צאצאיה : שאול, יהודית.
נחום וילבוש (וילבושביץ)
נולד באחוזת לוסוסנה, ליד גרודנה, רוסיה, ו' כסלו תר"מ (1879) לאביו זאב וילבושביץ (בן אחותו של ר' שמואל יוסף פין מוילנה מראשי חובבי ציון, עורך "הכרמל" ומחבר "האוצר") בעל אחוזה וטחנות קמח, הראשון שהכניס מכונות חדישות באזור ההוא, מתלמידיו ומקורביו של ר' נחומ'צה המפורסם מגרודנה, ולאמו שרה בת משה רוזנצוויג מקאמיניץ פידולסק, משכילה, בקיאה בשפות אירופיות ובספרותן, בעלת מרץ, שטיפלה במיוחד בחינוך בניה ובנותיה ברוח ההשכלה. ואלה הם אחיו ואחיותיו: אייזיק (אגרונום, עלה ב-1882 ועבד עם הבילויים בראשון לציון, חלה בקדחת צהובה וחזר), גדליהו (מהנדס, ממיסדי התעשיה ומראשוני המהנדסים בארץ, עלה בפעם ראשונה ב-1892), משה (ממציא מפורסם בעיקר במצוק שמנים ע"י מימן, עובד וחוקר במעבדה מיוחדת שנבנתה ליד האוניברסיטה העברית בירושלים), פרניה אשת ד''ר יוסף חזנוביץ מביאליסטוק (מראשוני חובבי ציון ברוסיה, היוזם והמיסד של הספריה הלאומית בשם "גנזי-יוסף" בירושלים אשר שמשה יסוד לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים), אנה אשת אברהם טננבוים (מהנדס ממשלתי במיניסטריון למסילות-ברזל בפטרסבורג, מעסקניה הראשונים של "חברת מפיצי ההשכלה" ברוסיה, מראשוני חובבי ציון וממיסדי אגודת "אחות ציון" בפטרסבורג, סופר בעברית ורוסית), מניה שוחט (ממיסדי הקבוצה החקלאית הראשונה בארץ, ממיסדי "השומר", חברה במשק כפר-גלעדי ותל-חי).
קיבל חינוך עברי לאומי, גמר בית-ספר תיכוני ברוסיה, למד בפוליטכניון בעירה קטנה בגרמניה. יסד שם את אגודת הסטודנטים הציוניים והוסמך למהנדס מכונאי. עבד 4 שנים בחברת "טכנולוג" במינסק והתמחה בבנין מכונות ובתי חרשת. בשנת 1903 יסד בהשתתפות אחיו גדליהו ויהודה זאב נופך ממינסק חברה ל"פיתוח תעשיות בא"י", השתתף בקונגרס הציוני הששי, בבזל, ואח"כ עלה ארצה והתמסר לח