משה שלוש
נולד ביפו, ניסן תרנ"ב (7,4.1892), לאביו יוסף אליהו (עסקן ישובי, מראשוני בוני העיר תל-אביב והשכונות) ולאמו שמחה (פרחה) בת אברהם מויאל (נציג אגודת "חובבי ציון" מרוסיה ומנהל עניניה בארץ, מגואלי קרקעות ראשון לציון, עקרון וכו'). קיבל חינוך מסורתי, למד בבית-הספר של חברת כי"ח, בקולג' הצרפתי של "האחים" ביפו ובבי"ס גבוה למסחר במרסייל, ובשנת 1911 חזר ארצה וניהל את עסקי הפירמה "האחים שלוש" (שאביו היה אחד מבעליה) לחמרי בנין. היה מפעילי תנועת המכבי ולמען הסרת החיץ מבין העדות האשכנזית והספרדית לשם איחוד שלם של העם העברי בארצו, מה שהגשים גם בנשואיו.
נשא לאשה את רחל בת הרב מתתיהו מדניצקי רבה של העיירה ביטן, פלך גרודנה, שעלה בסוף ימיו לא"י (גיסתו של הד"ר חיים בוגרשוב , נפטרה בוינה, א' סיון תרפ"ב), ובזיווג שני נשא את ד"ר נינה, רופאת-עינים, בת העסקן הישובי אליהו ברלין (חבר הנהלת הועד הלאומי), עסקנית צבורית, ניהלה בשנות מלחמת-העולם השנית את מועדון החיילים בת"א.
בראשית מלחמת-העולם הראשונה היה פעיל בארגון התאזרחותם העותומנית של היהודים נתיני-חוץ למניעת גירושים מן הארץ, ולעומת זה עזר להבריח מהארץ עסקנים ציונים שהשלטון הטורקי רדף אותם. בגלל פעולותיו לטובת הישוב ולסיכול מזימות הרשע של העריצים הטורקים נאסר ב-1915 ונשלח לבית-דין צבאי בדמשק ואחרי כשנה שוחרר וחזר הביתה, ובעת הגירוש הכללי מיפו ות"א ישב עם בית אביו בכפר ג'לג'וליה ואח"כ בקלקיליה.
אחרי הכיבוש חזר לת"א והמשיך בפעילות כלכלית, חברתית וצבורית. יסד את לשכת המסחר א"יפולין ועמד בראשה 12 שנה. היה במשך עשר שנים קונסול כללי של בולגריה בארץ. עד ששלח ב-1940 את התפטרותו למלך בולגריה כמחאה על חוקי הגזע האנטישמיים שהונהגו שם תחת לחץ גרמניה. ההיטל ראית. יסד ב-1928, יחד עם ז'וסטן גודאר , המיניסטר לחינוך בצרפת, את האגודה א"י-צרפת לקשרי ידידות ותרבות בין שתי הארצות. השתתף ביסוד האופרה העממית הארצישראלית ובפעולה הצבורית לעזרתה בכל שלבי התפתחותה. נתן יד לברוניסלב הוברמן (ב-1936) ביסוד התזמורת הארצישראלית ועמד בראש האגודה למען החזקתה עד שהתזמורת הפכה ב-1947 לקואופרטיב ושינתה את שמה ל"תזמורת פילהרמונית". עזר ביסוד בית-הספר הגבוה למשפט וכלכלה בת"א ועומד בראש הועד המנהל שלו זה 10 שנים. היה חבר הקוראטוריון של מוזיאון תל-אביב במשך שנים רבות. המשיך את פעילותו בתנועת המכבי בארץ והיה במשך כמה שנים חבר המועצה של המכבי הארצישראלי ובהנהגה הארצישראלית של המכבי העולמי. ממיסדיה ופטרונה של תנועת "דגל ציון" לפעולות ספורט ותרבות של הנוער הספרדי ובני עדות המזרח, מראשוני מיסדיה של אגודת יורדי-ים "זבולון" ועומד בראש מועדון השליטים בת"א.
ב-1928 נבחר למועצת עירית ת"א וב-1936 נבחר שנית ברשימתו של מאיר דיזנגוף , פעיל במועצה ובועדות עירוניות שונות ובעיקר כראש המחלקה העירונית לכלכלה ולסטטיסטיקה, ובמלחמת-העולם השנית הקדיש הרבה זמן ועבודה למחלקה זו, שהיתה אחראית להספקת צרכי המזון לתושבי העיר. כן פעל למען תוצרת הארץ ועמד בראש הועדה לשיווק תוצרת חקלאית עברית ובראש המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ. בשנות המלחמה היה בין הפעילים למען הגיוס ולעזרת משפחות המגויסים. המשיך בפעולתו גם אחרי השחרור בראש ועדות שונות שעסקו בקליטתם ובסידורם של החיילים והנוטרים המשוחררים. יו"ר הועדה הצבורית של הברית העברית העולמית.
צאצאיו (מאשתו הראשונה): לאה אשת זאב אלכסנדרוביץ, אהרן.
גמליאל שלאנק
נולד בעיירה שלאנקה, פרוסיה המערבית, גרמניה, בשנת תר"ג (1843), לאביו הרב מרדכי (רבה של הקהלה באותה עיירה) ולאמו בריינדל. בתר"י עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים ואביו היה חבר בכולל הו"ד (הולנד ודייטשלנד, כלומר : גרמניה), העשיר שבכוללים בזמן ההוא, שהבטיח לחבריו פרנסה בכבוד (לפי תנאי ירושלים), ונקרא בשם-המשפחה "שלאנק" על שם עיר מוצאו.
למד בחדרים ובישיבות. השתלם בידיעת השפה הגרמנית לכל דקדוקיה ובכתב-יד יפה מאד, מה שנחשב אז, לפני השימוש במכונת-כתיבה, למעלה יתרה בשרות משרדי, וכן השתלם בידיעה רוקחות, רפואה, ומשפטים.