נשא לאשה את מרגלית ב ת ר' משה זקס.
היה רוקח בבית-הרפואות של כולל הו"ד מטעם "פקידי ואמרכלי ארה"ק באמשטרדם" בחצר ר' ישעיהו ברדקי , עסק גם בריפוי חולים כרופא שימושי ואח"כ היה הרוקח הראשון של חברת "ביקור חולים" בירושלים. לבושו היה אירופי ותרבוש על ראשו כמנהג האפנדים ויתר העירוניים הנכבדים, ובכל מקרה של משפט בין נתינים גרמנים, שבהתאם למשטר הקאפיטולציות היה מתנהל בפני הקונסול הגרמני, היה הקונסול הגרמני מזמין אותו לישב בחדר השופטים בתור בקי בחוק הגרמני.
בתר"ן נסע יחד עם אברהם זאקס לגרמניה בדבר טענותיהם נגד ר' משה יצחק גולדשמידט ראש כולל הו"ד.
כשהיה הקונסול היפואי של אוסטריה-הונגריה (הארמני מר פאסקאל הידוע) יוצא לחופשה ממושכת, היה מזמין אותו למלא את מקומו כקונסול ובמנהל הדואר האוסטרי. אז היה שוהה כל ימות השבוע ביפו, מתאכסן במלון קמיניץ ועובד בקונסוליה, ולשבתות היה נוסע הביתה לירושלים.
פעם בהתאכסנות כזאת ביפו נתמלא חדרו סגורהחלונות עשן פחמים שהוכנסו להסקה, נפגע בהרעלת גאז-הפחם ונפטר ביפו, ה' אדר ב' תרנ"ז, והובא לקבורה בירושלים.
צאצאיו: מרדכי (ז"ל), בריינדל אשת לייב שרהזון, חיה אשת מוניש אייזנמן, משה יוסף.
חיים ברוך יהודאי-קסטריל
נולד בקובנה, ליטא, בשנת תרל"ז (1877),לאביו יהודה ולאמו לאה . קיבל חינוך מסורתי ואח"כ עבד כפקיד בבית-מסחר למכולת בדווינסק והיה פעיל בארגוני הנוער הציוני וביחוד בהסתדרות "צעירי ציון".
נשא לאשה את שר ה בת זלמן ויירון. בתרס"ג עלה ארצה עם משפחתו. עבד כשנה כפועל חקלאי ואח"כ פתח בית-מלון עממי ביפו לבני המושבות הבאים לסדר ענינים בעיר ולעולים חדשים. בני העליה השניה, שברובם באו ארצה בחוסר כל, קיבלו במלון זה איכסון וכלכלה "על הפנקס" על מנת שישלמו לכשתשיג ידם, ובעל האכסניה, שהיה ידוע בשמו הקצר חיים ברוך , בלי כל שם-משפחה או שם-לואי אחר, היה אב וחבר לעולים. לא דקדק עמהם ולא הציק להם בעניני תשלום. ו"המסודרים" כבר בעבודה חקלאית כשכירי-יום במושבות (בזמן שיש להם עבודה) היו נפגשים בביתו לשיחות ולאספות בעניני סידור בעבודה וארגון לשיפור מעמדם, והוא היה משתתף עמהם בעצה ובעזרה כאחד החברים. בביתו הונח היסוד למפלגת "הפועל הצעיר" ואף הוא היה חבר בה. בביתו נערכו התיעצויות הפועלים החלוצים להגנה על הישוב בעיר מפני התפרעות אנשי-הפקר ערבים שניסו להראות את כוחם ליהודים, וכאן הוכנה התקפת-הנגד על הפורעים התימנים (מהגרים מוסלמים מתימן שבאו לחפש את מזלם ביפו) שהיו מציקים ליהודים, ובעיקר ליהודיות, שמצאו בודדים בשטחי השממה שבין הבתים הבודדים בקצר. העיר. ובפורים שנת תרס''ח הכום הבחורים היהודים ליד מלון חיים ברוך שוק על ירך, ואף לערבים שבבית-הקפה הסמוך ולשוטרים שבאו לעזרתם הוסיפו מכות לרוב.
נפטר בירושלים, ו' אלול תרפ"ז.
צאצאיו: יהודה (ז"ל), משה, שושנה אשת זלמן מרגלית, מרים אשת יעקב זאבי, זלמן, נדב, עדה אשת שלמה רובינשטיין.
ד"ר אברהם (אלברט) טיכו
נולד בבוסקוביץ, מוראביה, צ'כוסלובקיה, בראשית תרמ"ד (27.10.1883), לאביו יצחק צבי (תלמיד-חכם, סוחר, ממשפחה עתיקה של אנשי תורה ומעשים טובים, מושרשת בעיר ההיא למעלה מ-300 שנה) ולאמו אסתר בת אהרן בער מהולישאו, מוראביה.
קיבל חינוך יהודי וכללי. גמר את הגימנסיה בברנו