(לפנים: ברין), בירת מוראביה, ולמד רפואה באוניברסיטת וינה ושם הוסמך לדוקטור לרפואה. התמחה ביחוד בריפוי עינים בבית-החולים הממשלתי בוינה, בהדרכת פרופ' ברגמייסטר ואחרים מגדולי הרפואה בענף זה.
ב-1912 נשא לאשה את חנה בת פנחס וברטה בראון מברנו, אמנית-ציור נודעת, ובאותה שנה עלו שניהם ארצה. מאז ועד 1918 היה ראש ביתהחולים והמרפאה לחולי עינים של החברה "למען ציון" (שמרכזה היה בפראנקפורט ע"מ בגרמניה) בירושלים. הודות למוסד זה קיבלו חולי-העינים היהודים בירושלים טיפול רפואי משובח ושוחררו מההכרח לפנות לעזרת בית-החולים המיסיונרי על שם ס"ט ג'ון. כן ניהל הד"ר טיכו את המלחמה בגרענת (טראכומה) בבתי-הספר ובתלמודי-תורה בירושלים בעזרתה הכספית של "הדסה".
ב-1917 שרת כמומחה למחלות עינים בצבא הטורקיגרמני-אוסטרי בירושלים וקיבל אותות-כבוד צבאיים.
מ-1919 עד 1921 היה ראש מחלקת העינים בביתהחולים "הדסה" בירושלים ומ-1919 בעליו ומנהלו של בית-חולים פרטי למחלות עינים בירושלים ולא מעטים באים אליו לריפוי ולניתוחים קשים גם מארצות המזרח הקרוב.
אהוב מאד על נכבדי הערבים בארץ ובחו"ל. פעל רבות להשקטת הרוחות בחוגי השכנים לפני ובימי המאורעות.
פרסם מאמרים בעתונות המקצועית לריפוי עינים בארצות חוץ (ביחוד בגרמנית ובאנגלית).
במשך עשרות שנים אסף מנורות וחנוכיות עתיקות והאוסף שלו ידוע כבעל ערך היסטורי-פולקלורי.
הרב יהושע קניאל
נולד בקוזניצה, פלך גרודנה, פולין-רוסיה הלבנה, כ"א סיון תרנ"ו (1896), לאביו הרב המקובל ר' ישראל זליג (מלומדי ישיבת המקובלים "שער השמים" בירושלים, מצאצאי הב"ח) ולאמו איידל בת ר' פנחס קוטוק (אדריכל ממשלתי, גבאי ומגיד שיעורי ש"ס בבית-הכנסת הגדול בגרודנה). אחרי ראשית לימודיו בחדרים בחו"ל עלה ארצה עם הוריו בתרס"ו, למד בישיבת "עץ חיים" בירושלים, ירד ליפו ולמד בישיבת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ולמד ממנו את דרכי הקשרים בין נושאי דגל התורה ובין בוני הישוב החדש.
באלול תרע"ו נשא לאשה את דינה בת הרב יעקב שפירא מקובנה, שבהמלצת הגאון ר' יצחק אלחנן קיבלהו הרב הראשי ר' שמואל סלנט לשוחט בירושלים והיה מראשוני השד"רים לאפריקה הדרומית לטובת מוסדות ירושלים.
אחר מלחמת-העולם הראשונה למד בישיבת המצוינים בירושלים, ומשחזר הרב קוק זצ"ל מגלותו והניח את היסוד לישיבת "מרכז הרב" בירושלים, היה הוא מראשוני האברכים הלומדים בה והרב היה נותן לו יום-יום שיעורים ביחידות והוסמך לרבנות על-ידי הרב ואחרים מגדולי הדור.
בתרפ"ב נתמנה לחבר הרבנות של קהלת חיפה. בתרפ"ה נתמנה לחבר הרבנות בטבריה, אך בגלל התנגדות "אגודת ישראל" ליסוד משרד רבנות בטבריה שיהא קשור לרבנות הראשית של כנסת ישראל ויתר על המינוי כדי להמנע ממחלוקת ונשאר בחיפה, וכחניכו של הרב קוק זצ"ל ידע ליצג את כבוד התורה בהופעה נאה ובעברית יפה אף בחוגי הישוב החדש והחדיש ביותר, ועם גידול הישוב העברי בעיר והתוספות אנשי תורה ודת בתוכה התרחב חוג השפעתו ופעולתו כאחד המיסדים ונשיא הכבוד של חברת גמילות חסדים, ראש הועד המפקח המקומי על החינוך הדתי, ממיסדי ביה"ס לבנות "מזרחי", נשיא המגבית לעזרת יהודי רוסיה ואוקראינה, מראשי המגבית לעזרת