כראש ועד הקהלה העברית של יפו ות"א, עד שהקהלה התמזגה עם העיריה. בימי כהונתו הצליח להכניס הרבה סדרים בקהלה וברבנות, ארגן את הפעולה הלאומית המקיפה לטובת העליה הבלתי ליגלית והציל מאות משפחות מסכנת גרוש. רכז בידו את כל החמר במשפט סטבסקי וטפל בזה במסירות-נפש, בראשותו של הרב קוק.
נמנה כל הזמן על האגף הציוני האקטיבי, וב"מזרחי" עמד בראש האופוזיציה שדרשה ציונות שלימה ללא פשרות וותורים. השתתף בקונגרסים הציונים החל מקונגרס הי"ב, ונבחר גם לועד הפועל הציוני הגדול. בקונגרסים ובועד הפועל לחם בכל מרצו בעד שלימות העם והארץ, מתנגד חריף ל"חלוקה".
פרסם הרבה מאמרים בשאלות ישוביות צבוריות וציוניות ב"דואר-היום", "חזית-העם", "במערכה", "העם"' "'הירדן", "הצופה" ו"הבקר". חלק קטן ממאמריו אלה, מהחשובים שבהם, נאסף בקובץ בשם "הציונות במיצר".
צאצאיו: יעקב אביעזר ז"ל, יהודית אשת נפתלי פיינגולד (סגן מנהל בנק המזרחי בת"א), ברודיל אשת מרדכי קפוטולניק (סוחר בת"א), רות אשת מנחם כץ (אדריכל-גנן , מדריך ומרכז תוצרת הפרחים של "תנובה"), מרדכי (מפקח על פרדסים בפתחתקוה), סימה אשת אהרן מסקין (משחק ב''הבימה"), מרים אשת מתתיהו פנחסביץ (מומחה לפרדסנות), רחל ז"ל (נפטרה בנכר בשווייץ), אליעזר (מחלוצי חימיה העברית, חבר "זבולון", מרכז הפקוח על הירקון), יצחק (פקיד בסוכנות היהודית לא"י).
גרשון אגרונסקי
נולד במינה, פלך צ'רניגוב (אוקראינה), בתרנ"ד (27.12.1893), לאביו יהודה (תלמיד חכם, פקיד אצל סוחרי יערות), ולאמו שיינדל בת הרב מירנברג מרומני (פלך פולטבה).
קבל חנוך מסורתי בחדר, בעיירה קרוליביץ (פלך צ'רניגוב); אח"כ בבית הספר "בראון" ובאוניברסיטה בפילדלפיה ; למד באותו זמן בישיבת "משכן ישראל" ; בבית המדרש ע"ש גרץ, ושמע תורה מפי המלומדים שב"דרופסי קולג'". ב"טמפל אוניברסייטי" למד לשונות, היסטוריה, פילוסופיה.
בשנת 1906 הגר עם משפחתו לפילדלפיה (ארצות הברית). למרות גילו הצעיר, הוא נמנה על פעילי ההסתדרות הציונית במדינת פנסילבניה, והיה ציר לועידה השנתית בבוסטון בשנת 1915, בה הופיע לראשונה השופט לואיס ברנדייס על הבמה הציונית. מ-1915 החל לכתוב בעתון "אידישע וועלט" בפילדלפיה והשתתף בו כחבר המערכת, ובשנת 1917 ערך את העתון "דאס אידישע פאלק", בטאון ההסתדרות הציונית בניו-יורק. בשנת 1918 התנדב לגדוד העברי. לאחר שעשה בתעמולה לגיוס הגדוד בארצות הברית ובקנדה, יצא עם הפלוגה השלישית לא"י.
בשנות 1- 1920, אחרי שחרורו מן הגדוד, נמנה על חברי לשכת העתונות בועד הצירים בירושלים, ובשנות 27- 1924 היה מנהלה של לשכת העתונות שע"י ההנהלה הציונית.
את שנות 24-1921 בילה באמריקה, כעורך סוכנות החדשות היהודית "יט"א" בניו-יורק.
בשנת 1924 חזר ארצה, ע"מ להשתקע, ושמש כתבם הא"י של העתונים האנגלים : "דיילי אקספרס", "טיימס", "מאנצ'סטר גארדיין" ושל סוכנויות עתונים אמריקאיים, "יונייטד פרס" ועוד.
בשנות 2- 1931 היה עורך "פלשתין ביולטין" (אשר נתמזג אחר כך ב"פלשתין פוסט").
בשנת, 1932 מיסד "פלשתין פוסט" בירושלים ונתמנה לעורכו.
בשנת-1927 היה ב"כ ההנהלה הציונית בועידת ההתישבות הבינלאומית בהונולולו, שליח מיוחד לעדן, הודו ועיראק לחקר היחסים עם א"י. מלא שליחויות מטעם הקונגרס היהודי העולמי ברומניה וארצות אחרות. שימש יועץ למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לעניני אינפורמציות. בשנת 1942 שליח קרן היסוד בדרום אפריקה, ציר לקונגרסים הציוניים ה-1415- 16.