בשנת 1912 נאסר עליה לגור, כמו ליתר חברי ועד הקבוצה - בערי אוניברסיטאות, ובהשתדלות מיוחדת הוחלף עונשה זה בנסיעה לא"י. הגיעה יחד עם קבוצת טרומפלדור השניה (ביניהם : צבי שץ, רחל לסקובה-ליפשיץ ועליזה שידלובסקה) לחג הפסח תרע"ב לא"י. יחד עם כל החברים שעלו לפניהם עברה לחוות מגדל, השתתפה אתם בבירור ובסדור הענינים הפנימיים של הקבוצה. אחרי שהקבוצה התפזרה עברה עם חלק מהחברים לחוות בן-שמן. עברה לרחובות, ואח"כ הוזמנה כמנהלת בגן-ילדים בראשון לציון.
עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה ועם הצטרפות טורקיה למלחמה, גורשה יחד עם שאר אזרחי רוסיה למצרים, שם שהתה שנה, נפגשה שוב עם י. טרומפלדור, דוד וחנה בלוצרקובסקי, ש. מיכלסון, אסתר רוזוב. חזרה לפטרבורג והשתלמה שוב בלמודים פדגוגיים, נהלה גן-ילדים עברי מטעם חברה יהודית לחנוך ילדים בגיל הרך - והשתתפה באופן פעיל בעבודה ציונית ובעיקר של צעירי ציון. היתה חברה בועד הציוני העירוני ובאגודות ציוניות וחברותיות שונות, בועדת קרן-הקימת, ועדת א"י, פעלה בסדור תערוכה של א"י בימי הועידה הציונית השביעית שהתקימה במאי 1917 אחרי המהפכה. עם גמר הועידה נסעה לקרים, ובסוף הקיץ עברה לעיר צ'ליאבינסק בסיביר והתמסרה שם לעבודה חניכית וציונית בין הפליטים ותושבי המקום. עמדה בראש הפרקציה צעירי ציון, ארגנה שעורי ערב לעברית וספריה, היתה האשה הראשונה בועד הקהלה. כעבור שנה עברה ליקטריננבורג (אורל) כמורה בבית-הספר העממי מטעם חברת מפיצי ההשכלה "אוזה" שבראשה עמד מנהל בונדאי. אחרי סכסוכים מרובים עלה בידה להכניס את העברית בבית-הספר ולמדה את כל הלמודים בכתה א' בעברית. את פעולותיה הציוניות והצבוריות בתוך הפליטים המשיכה גם שם. עמדה בקשר מתמיד עם מרכז צעירי ציון באירקוטסק, עמדה בראש סניף צעירי ציון, עבדה בשתוף עם הציונים בסדור הספריה, שעורי ערב ובפעולות קרן-הקימת. לקריאתו של מרכז צעירי ציון באה לאירקוטסק בסוף 1919. בדרך בקרה את סניפי צעירי ציון ואת הקהלות היהודיות באומסק וטומסק. באירקוטסק עבדה בביתספר עממי ובעבודה ציונית ותרבותית ובארגון קבוצות "החלוץ", וכשנתאפשרה נסיעתה לא"י שנית, תודות למשה נובומיסקי, יו"ר ההסתדרות הציונית באירקוטסק, יצאה לא"י יחד עם משפחות שמנובסקי, מדזיני ואפשטין.
בדרך בקרה בחרבין בסניף צעירי ציון, שמסרו לה ביחד עם צ"צ מאירקוטסק ויתר מקומות, יפוי-כח לפעול לטובת האחוד של המפלגות הפועל-הצעיר ואחדות עבודה וארגון הסתדרות העובדים הכללית בא"י. בסוף 1919 הגיעה לא"י, עבדה בזמן הראשון במפלגת "הפועל הצעיר", השתתפה ביסוד ההסתדרות והתמסרה לעבודה חנוכית בגן-הילדים ברחובות לילדי התימנים-העולים שסודר מטעם "הפועלהצעיר" ומחלקת החנוך בעזרתו של צבי סוכובולסקי. היתה חברה בועד החלוץ בא"י ביחד עם י. קנבסקי, א. מונציק, מ. אלקינד, י. קופלוביץ, י. טרומפלדור, ז. לוינזון. בשנת 1921 השתתפה בקונגרס הציוני בקרלסבד מטעם צעירי ציון מסיביר ואורל. היתה מורה ומדריכה לגננות בבית-המדרש למורות ולגננות. על שם א. ל. לוינסקי, בהנהלתם של יצחק אפשטין ונח פינס במשך 5 שנים. ממיסדות התאחדות הגננות בא"י ומשמשת יו"ר שלה; חברת מרכז הסתדרות המורים בא"י. נבחרה למועצת העיריה מטעם מועצת פועלי ת"א ופעלה בועדת התרבות של העיריה בתפקידים שונים וארגנה את מגרשי המשחק הראשונים לילדים בימי הקיץ בתל-אביב.
עבדה בין ילדי הפליטים בתל-אביב, היוזמת והמיסדת של "התיאטרון-לילדים" ליד מרכז הגננות. כן יזמה את ארגון ועדי ההורים של גני הילדים ליד ועד ההורים המרכזי. היתה חברה לועדה המיעצת של פנת הנוער וכעת חברה בועדת פנת-הילד שברדיו ירושלים. עורכת כל השנים את העתון הפדגוגי "הדהגן" החל מהופעת "גליונות לגננות". השתתפה בהרבה כינוסים פדגוגיים של מורים וגננות בא"י. בקרה במוסדות חנוך רבים בוינה ופרג בשנת 1921, בפריז בשנת 1925 ובלונדון בשנת 1929 בהיותה בקורס מיוחד ללמוד שטת מונטסורי. פרסמה מאמרים על נושאים חנוכיים וצבורים בעתונות ובקובצים שונים. פרסמה חוברת על "מגרשי משחק לילדים" מטעם עת"א. חברת הועדה הארצית של הקרן הקימת למועצת הגננות, משנת 1921 מנהלת גן-ילדים א' בתל-אביב וחנכה דור של ילדים מכל שדרות העם. חלוצה של הגן העברי בארץ. ביזמתה ובעזרתה נבנו הבנינים הראשונים לגני הילדים בתל-אביב.