"למען ציון" בירושלים. הסתגלה לחיים הבלתי-נוחים שהיו אז בארץ והיתה לעזר לבעלה בסידור חייהם.
המשיכה ביצירה אמנותית בציור. השתתפה בתערובות של אמנים בארץ, באירופה ובאמריקה, והער כות ליצירתה נתפרסמו בעתונות הכללית והאמנותית. הציגה את יצירותיה בתערוכות מיוחדות באולפנה בירושלים ובאולמות צבוריים בירושלים ובפאריס. התערוכות שהכינה להציג בלונדון ובאמסטרדם לא יצאו לפועל בגלל פרוץ המלחמה. ב-1938 הוצגו יצירותיה בתערוכה מיוחדת במוזיאון תל-אביב וב-1942 בביתהנכאה הלאומי "בצלאל" בירושלים.
העתקות של שיטוטיה יצאו בספר מיוחד בוינה עם הקדמה מאת פרופסור האוניברסיטה הוינאית ד"ר מכס אייזלר. תמונותיה נקנו בשביל אלברטינה מוזיאום בוינה, המוזיאון היהודי בוינה, בריטיש מוזיאון בלונדון, מוזיאון תל-אביב, בית הנכאת הלאומי בצלאל בירושלים, הסמינר התיאולוגי היהודי בסינסינטי, ארה"ב, ועוד.
אברהם ארז (טננבוים)
נולד בלודז, פולין, י"ג תמוז תרמ"ג (1883), לאביו טוביה (סוחר) ולאמו בתיה לאה לבית ברמן. קיבל חינוך יהודי וכללי והתמחה בספרות ועתונות. נשא לאשה את מרים בת ר' ליב קושמירק (העסקנית הציונית הידועה בלודז, אביה היה ידוע כנדבן בפולין, שעמד במו"מ עם ר' משה מונטיפיורי והרב נתן אדלר בעניני ישוב א"י). היה פעיל בציונות ובעניני הצבור היהודי. היה חבר הועד הציוני העירוני, סגן יו"ר ועד קרן היסוד וחבר ועד הגימנסיה העברית בלודז. נתמנה מטעם השלטון הפולני לשופט עירוני מצד היהודים. היה ציר בקונגרס הציוני ה-13, ממיסדי סיעת "עת לבנות", יסד והוציא את העתונים היומיים "לאדזער נאכריכטען" ו"לאדזער טאגעבלאט" והשתתף בעריכתם. היה בקשרי ידידות עם הסופרים שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים, סוקולוב, ביאליק, דוד פרישמן, נומברג, סגלוביץ, ניימאן ועוד ופרופ' דוד סימונסן מקופנהאגן ואסף עשרות מכתבים ודוקומנטים חשובים מגדולי ישראל והעמים. כתב באידית את הספרים "דברי ימי לודז ויהודיה", "נאפוליאון בלודז", "אספקלריה של לודז", "מהפכה בשמים", "מלחמה ושלום בימות המשיח לפי התלמוד" ובשביל האנציקלופדיה הרוסית כתב על תולדות העיר לודז ויהודיה וקיבל מכתב תודה והוקרה מהפרופסור יולי הסאן (עורך האנציקלופדיה העברית בשפה הרוסית) בעד חקירותיו בדברי ימי יהודי לודז ותעשיתה.
ב-1924 עלה ארצה והתישב בתל-אביב, השתתף ביזמה ובמעשה בגאולת אדמת "כרם מוסתקים" בת"א (חלקי הרחובות נחמני, מזאה ובלפור לצד שדרות רוטשילד) וב-1925 יסד את תעשית-העניבות "ארז" והיה מחלוצי תעשית אריגי משי, הוציא מוניטין לתעשיה וקיבל בעדה פרסים בתערוכות באנגליה, בפאריס ובת"א. היה חבר מועצת עירית ת"א בשנות 1926/28 והנו חבר הועד הפועל של התאחדות בעלי התעשיה וחבר ועד שכונת התעשיה קרית אריה שליד פתח-תקוה. היה ממקורביו של מאיר דיזנגוף והיוזם הראשון של הרעיון ליסוד מוזיאון תל-אביב ועשה לו תעמולה בעתונים "לאדזער טאגעבלאט" ו"דואר היום" ותרם בשבילו את התרומה הראשונה שמסר לידי דיזנגוף (20 מטבעות עבריות עתיקות של שמעון החשמונאי, אגריפס הראשון, אלכסנדר ינאי, שלומית אלכסנדרה, בר-כוכבא וכו') ועמד לימין דיזנגוף בעזרה ובעצה להגשמת הרעיון.
כתב מאמרים למאות בעתוני חו"ל על ארץ-ישראל והתפתחותה ובעתוני הארץ על נושאים ישוביים. ביחוד יש להזכיר את מלחמתו במאמרים ובתזכירים ובעל-פה לביטול ההחלטה של מועצת עירית ת"א להפוך לתחנת אוטובוסים או לבית כבוד צבורי את המקום ההיסטורי שעליו עמד בית הועד של שכונת תל-אביב בראשיתה (בשדרות רוטשילד ליד רחוב נח