ריקאנער אידישע צייטונג", "זייאניסט ריקורד"; ו''סאאוטאפריקען דושואיש קרוניקל" באפריקה הדרומית. השתתף באנציקלופדיה הישראלית "אשכול", ב''אנציקלופדיה יודאיקה", הלקסיקון לספרות (אידיש) מאת ז. רייזין, האנציקלופדיה לספרות ישראלית מאת ב. קרופניק, האנציקלופדיה התלמודית בעריכת דר. מ. מרגליות, באנציקלופדיה העברית שבהוצ. ''יזרעאל". כן השתתף ברבעונים: "קרית ספר", ''הצופה לחכמת ישראל", ובירחונים "התורן", ''דער יודע", "ברקאי", ''הדים" וכו'. פרסם מחקר מקיף על ''מקורות לדברי ימי התיאטרון בישראל מימי קדם עד ימינו אלה" בתוך הארכיון לדברי ימי התיאטרון היהודי שבהוצאת יוו"א (ניו-יורק, 1930).
פירסם את הספרים : "ספר האשה" (תל אביב, תרצ"א), "מאוצר הבדיחה" קובץ בדיחות וחידודים ממכמני העם (ירושלים, תרצ"ג), "סופרי ישראל בסנדלים", קובץ של אנקדוטות מחיי הסופרים (תל אביב, תרצ"ד), "ספר יעבץ" (תל אביב, תרצ"ד).
זמן מסוים שימש כסופר איט"א בארץ ישראל.
משתתף בעתונות היהודית בתפוצות בשמו ובפסידונים : בן-יקיר, ב. יאקר, גור-אריה, בר-רב-האי, ש. א. הלוי, פ. גרשוני, אבוהב, ש. לוינסון, ש. ז. אריאל ועוד.
בשנת 1932 נשא לאשה את רבקה בת ליב שבלוב (ציוני ותיק מויטבסק). בנו: יחיאל.
יהודה מוזס
נולד באחוזת אבי-אמו בכפר רוסאצ'יצה, פלך קאליש, פולין, כ"ד תמוז תרמ"ו (1886), לאביו הרב זאב (ראב"ד בקאליש, ממשפחה מיוחסת, עלה ארצה בתרצ"ז) ולאמו רבקה בת ראובן ישראל פרנקל (בעל האחוזה רוסאצ'יצה, חתנו של ר' ליב קושמיראק) . קיבל חינוך מסורתי.
נשא לאשה את מרים שרה בת שמואל מנחם פרנקל מגראבוב. עסק במסחר יערות ואח"כ יסד בית חרושת לרקמה בקאליש. כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה ב-1914 והעיר היתה בחזית המלחמה עבר למוסקבה. ב-1918 חזר לפולץ ויסד תעשית אריגה בלודז. השתתף בפעולה הציונית והיה מעסקני קרן היסוד ומחברי הנהלת הגימנסיה העברית "יבנה".
ב-1923 ביקר בארץ ויחד עם חיים לאקס וליב איטלזון החליט להשתקע בארץ וליסד בה בית-חרושת לאריגה ועירית תל-אביב העמידה לרשותם למטרה הזו שטח קרקע באדמת מחלול. התכנית של השלשה לא הוגשמה, אך הוא לא ויתר על תכניתו וכינס בביתו ציונים אנשי-תעשיה ויסדו את החברה ''לודזיה" לתעשית גרבים בארץ. בה השתתפו בעלי הפירמה מאיר דנציגר את אליעזר בראון (שמכרה לחברה את מכונותיה), י. ל. שיינפרבר, בנימין גוטר ומשה ברלינסקי - ולאחר כמה חדשים עלה ארצה והקים עם שותפיו את בית-החרושת בת"א ברחוב נחמני, במקום שהיה אז בקצה העיר.
במשך שנת 1925 מכרו שותפיו ואח"כ גם הוא את מניות החברה, והתמסר ליסוד "בנק יהודי בע"מ" (אח"כ נשתנה שמו ל"אוצר יהודי להתנחלות בע"מ") יחד עם שמשון רוזנבוים ודוד איזמוז'יק. הבנק עזר בזמנו בנתינת משכנתאות קטנות לאנשי המעמד הבינוני, באשראי ליזמה מסחרית, תעשיתית וחקלאית. במשך שנות המשבר בארץ היה המוסד הזה הראשון בארץ שהמשיך לתת דיבידנדה לבעלי מניותיו בחו"ל.
ב-1929 קבל מסיר אלפרד מונד (הלורד מלצ'ט) את הסוכנות הראשית של חברת מטעי א"י בתלמונד וארגן את מכירת הפרדסים ליהודים באירופה.
יסד יחד עם משה קרסו ומרדכי מ. כהן את השותפות "קרסו, מוזס וכהן" לפיתוח קרקעות לשיכון והתישבות ואח"כ יסדו את חברת "נליקו" (חברה לאומית להשקעות קרקעיות בע"מ). בין השטחים שרכשו: שטחים ניכרים (אלפי מגרשים) באזור דרומית-מזרחית ליפו (כיום חולון), שטח למקומות-נופש הרריים מול נחלת יצחק, הר מרגע (בהרי ירושלים,