צאצאיו: דוד רזיאל (היה נציב בית''ר בארץ, מיסד ומפקד הארגון הצבאי הלאומי, מארגן מלחמת המחתרת העברית ועלית מעפילים, - נספה בעזרתו לצבא הבריטי במלחמה בגרמנים ובמורדים העיראקיים במלחמת-העולם השנית), אסתר אשת יהודה נאור (מאסירי קניה), פנינה (מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים).
יצחק דוד מן
נולד בירושלים, ט"ז אדר תרמ"ה (1885), לאביו הרב יעקב (מחלוצי תעשית סיד וקבלנות-בנין עברית בירושלים).
למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים", וביחוד מאביו הרב יעקב מן וכן למד מפי מורים פרטים שפות ומדעים. נשא לאשה את חיה בת ר' אליעזר יצחק הרבובסקי, רוקח ברחובות.
בשנת תרס"ז יסד יחד עם בן-דודו נחמיה ברמן את בית-המסחר לחמרי-בנין של הפירמה השיתופית מן-וברמן בע"מ, שבמשך הזמן פתחו לו סניפים ביפו, תל-אביב וחיפה ותופס מקום בין העסקים הגדולים בענף זה.
עם פעילותו המסחרית עוסק הוא זה עשרות שנים גם בפעילות צבורית כחבר לשכת "אחוה" בירושלים ואח"כ גם נשיאה, חבר ואח"כ נשיא לשכת בני ברית, חבר קרן הנאמנים לבנין בתים של בני ברית וממיסדי השכונות בית וגן וקרית משה (מונטיפיורי) בירושלים, היה חבר הנהלת "ביקור חולים", חבר מועצת בנק קופת עם ובנק המזרחי, חבר הועד הראשי והארצי של המזרחי, יו"ר מגבית ההתגייסות בירושלים, חבר ועד לשכת המסחר, יו"ר "קרן נחמיה".
כתב מאמרים בעניני כלכלה ב"הארץ".
צאצאיו: ד"ר יעקב (רופא מומחה ללב וריאות במכון למחקר מחלות הריאות), אברהם, דינה אשת חנוך (הנרי) טשול (פלורידה), לאה אשת יהודה גרינבלט (מהנדס חקלאי), רחל אשת יצחק כהנוב (נכד ר' פיבל כהנוב).
אברהם הרצפלד (פוסטרלקו)
נולד בסטאווישץ', אוקראינה, כ' אייר תרמ"ח (1888), לאביו משה פוסטרלקו (בעל תעשיה).
למד בחדרים, בישיבה בברדיצ'ב ואח"כ בישיבת הרב אליעזר גורדון בטלז והוסמך על-ידו להוראת איסור והיתר, ונסע להמשיך ללמוד בוילנה.
אחרי נחשול הפרעות ב-1905 הצטרף ב-1906 לס"ס (מפלגת הציונים הסוציאליסטים). נאסר פעמים בזה אחר זה, ישב כשנתים בכלא בוילנה וב-1910 נדון למאסר עולם ועבודת פרך ונשלח לסיביר. שם ישב שלש שנים בפלך אירקוטסק' עסק בדייג, עבד במכרות זהב ונתן שיעורים בעברית וברוסית. ב-1913 היה ממארגני שביתת העובדים במכרות-הזהב הסיביריים בביליזורוב (בסבסוד זה היה קרנסקי עורך-הדין הטוען מצד הפועלים). השלטון הצארי צוה לירות בפועלים הבלתי-מזוינים ואנשים למאות נהרגו. הוא ניצל וברח, נתפס והוחזר למחוז קרינסק שבפלך אירקוטסק.
ברח שנית והפעם הצליח לעבור דרך ליטא ולהגיע ארצה לחוף יפו, ערב תשעה באב תרע"ד, יום לפני סגירת נמלי הארץ בעקב פרוץ מלחמת-העולם הראשונה. כאן קיבל את פניו דוד בלוך-בלומנפלד ושלח אותו לפתח תקוה לעבוד בקבוצה הקבלנית "אחוה" שעסקה בזיבול פרדסים בזבל אורגני ובעיבוד פרדסים בקבלנות, ובשעות הפנאי היה פורש לו לבית-הכנסת ויושב ולומד גמרא. נתמנה למבקר לשכת העבודה, ארגן את קופת המלוה הראשונה של הפועלים בארץ, התמסר לעסקנות בצבור הפועלים, היה נואם באידית באספות הפועלים בפתח תקוה, ובועידה השניה של הסתדרות פועלי יהודה, שנערכה בתרע"ה בעין גנים, נבחר לחבר המרכז. כנציג צבור הפועלים השתתף (יחד עם מנשה מאירוביץ ודב חביב לובמן מראשון לציון, ד"ר יעקב יוחנן טהון מתל-אביב, שלמה שטאמפר וצבי שמואלביץ מפתח תקוה) בחלוקת הקמח שנתקבל מאמריקה לעזרת הנצרכים שנשארו מחוסרי לחם בעקב מצוקות המלחמה ונתחלק בפיקוח "ועד הקמח" שמושבו היה בירושלים. פעם כשאזל הקמח מהמושבה