ארץ-ישראל, תרצ''ה), "דאס בוך פון פעראט" (ירושלים, הנהלת הסוכנות, תרצ"ט), "דאס ווארט פון פאלק אין זיין לאנד" (תל-אביב, מפא"י, תש"ו). בלועזית : "Chaluzischer Zionismus oder Revisionismus" )Berlin, Hechaluz, 1934(, "Factores y problemas en el momento actual" )discorso pronun,5695 Adar II27 ,1935ciado el 1 de abril de en la sesion del Gran comite de Accion sionista, en Jerusalem, Buenos Aires, "Avoda", 1935(, "Grunbaum, I. : Zaburzenia w Palestynie w r. 1936 )I. Gruenbaum i D. Ben-Gurion, 1937(, "Jewish Army" )New Judaea, August, 1940(, "Jewish immigration into Palestine" )Mr. Ormsby-Gore's despatch of the 1oth ,)1938March, 1938, London, Jewish Agency, "Jewish labour' )tr. by E. Werbner and G. Cashman, London, Hehalutz, 1935(, "Judische Arbeit" )Tel Aviv, Achdut, 1933(, "Mr. Ormsby-Gore's dispatch analysed" )London, Palestine labour studies group, 1938(, "Palestine in the post-war world" )London, Jewish Agency, 1943), "Peel Bericht und Judenstaat" )Tel Aviv, Hitachduth olej Germania, 1938(, "The Peel report and the Jewish stale" )London, alestine labour studies group, 1938(, "Reply to slander" )speech of Mr. David Ben Gurion at the Session of the Elected Assembly of the Jews of Palestine, held in Jerusalem on October 4th, 1943. Jerusalem), "La signification politique de la declaration Bevin" )reponse de M. David Ben Gurion, president de l'Executif de l'Agence Juive a la declaration de M. Bevin. Jerusalem, R. Mass, 1946(, "Test of fulfillment" )Can Zionism be achieved? New York, American Palestine committee, 1942(, "Towards the Twentieth Zionist congress" )London, Palestine labour studies group, 1937(, Der Zionismus, seine Faktoren und Aufgaben in unseren Tagen" )Jerusalem, Jewish Agency, 1935(, "Zionistische Alija-Politik" )Berlin, Hechaluz, 1934(, "Zionistische Aussen.(1937politik" )eine Rede, Berlin, Hechaluz, תרגם את הספר "הסוציאליות והתנועה החברתית במאה התשע-עשרה" - מאת ורנר זומברט (הוצאת "אחדות", תרע"א).
מתוך חתירה מתמדת להקמת מדינת ישראל עצמאית דרש איחוד הכוחות הלוחמים בארץ ולריכוזם תחת המוסדות העליונים ולפיקוחם, וכתוצאה מזה התנגד בתוקף ובחריפות לתנועות המחתרת שמחוץ ל"הגנה" (שנקראו "פורשים"). ומאחר שהשלטונות הבריטיים איימו בהסתלקות מהמנדט ובעזיבת הארץ במצב של תוהו-ובוהו. ומאחר שהסוכנות היהודית הביאה את תעצומותיה ודרישותיה לחלוקת הארץ בפני עצרת האומות המאוחדות בלייק-סאקסס אישרה ביום 29.11.47 את ההצעה להקים מדינה עברית בחלק של ארץ-ישראל, החל השלטון הבריטי להתפורר ולארגן התקפות-דמים ערביות על הישוב. במצב זה החליטה ה"הגנה" העברית לצאת מהמחתרת לפעולות גלויות וההנהגה הציונית והישובית ארגנה הנהלה ממשלתית בחלק העברי של הארץ. כך נוסדה מנהלת העם , מורכבת בדרך של הסכם בין נציגי המפלגות, ובישיבתה הראשונה, שנערכה בת"א ביום ט' ניסן תש"ח (18.4.48) נבחר דוד בן-גוריון לראש המנהלה ומנהל עניני הבטחון. עמד בתוקף - ללא רתיעה למרות הלחץ מבחוץ ומבפנים על הקמת "מדינת ישראל". וביום ה' אייר תש"ח - 14.5.48, יום לפני סיום המנדט הבריטי, הכריז על הקמת הממשלה הזמנית של "מדינת ישראל". נבחר בראש הממשלה הזמנית ושר הבטחון. השתתף בפועל בארגון הצבא העברי ובניהול המלחמה נגד המדינות הערביות שפלשו לארצנו וזכה לנצחון ולהכרה רשמית מצד רוב מדינות התבל ולהמ' לצתה של מוצעת הבטחון לקבלת ישראל כחברה לאומות המאוחדות.
בבחירות לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה) כ"ד טבת תש"ט, נבחר לציר מטעם רשימת מפא"י וביום ח' אדר תש"ט נתמנה לראש הממשלה ושר הבטחון בממשלה הפלמנטרית הראשונה.
צאצאיו : גאולה אשת עמנואל בן-אליעזר (בשירות המפות והצילומים), עמוס (ממפקחי הנוטרים, עלה לדרגת מיג'ור בבריגדה העברית בימי המלחמה העולמית השניה, מפקח המשטרה, נפת פתח תקוה במדינת ישראל), רעננה.