נתן צבי (נטע הירש) המבורגר
נולד בפרסבורג, סלובקיה (לפנים הונגריה), בחודש סיון תר"ה (1845), בן שלישי לאביו הרב יהודה משה סגל המבורגר (המכונה ר' משה נאוועמעסטא , מתלמידי ה"חתם סופר", ממיסדי כולל "שומרי החומות" של עולי הונגריה בירושלים) ולאמו חיילה מלכה בת ר' אברהם אריה קונשטדט מפרסבורג.
אחרי למדו בחדרים עלה ארצה עם כל המשפחה בשנת תרי"ז והמשיך ללמוד בישיבות ירושלים.
בתרכ"ב נשא לאשה את רחל בת ר' ראובן כהן , מעסקני ירושלים.
ניסה להתפרנס ממלמדות, היה אח"כ שוחט-עופות בחנות קבועה ברחוב היהודים ועסק גם בחלפנות, ומשנת תרל"ח ואילך היה גם מוהל היה פעיל בצרכי צבור ומוכן לעזור בכל. במגפת החולירע בשנות תרכ"ה-כ"ו היה בין המטפלים בחולים ושקד על הצלתם. היה בין הנלחמים בציד הנפשות של המיסיון ובלילות היה הולך עם חבריו, המתנדבים כמוהו, להסיר או ללכלך בצבע את הכרוזים שהדביקו שליחי המיסיון ברחובות היהודים בעיר העתיקה. בתרכ"ח היה בין העובדים המתנדבים בפינוי העפר והאבנים בחצר חורבת רבי יהודה החסיד להכשיר את המקום לבנין בית-הכנסת הגדול "בית יעקב". (בעת פינוי העפר מצאו בתוך כד חרס באדמה מטבעות זהב, שסיפקו את הוצאות הקמת הבנין עד החלונות). כשביקר הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף בארץ בשנת תרכ"ט (לרגל השתתפותו בחנוכת תעלת סואץ) והממשלה הטורקית עשתה הכנות רבות לקבלת-פנים נהדרת לכבודו (בין השאר הביאה מעבר הירדן כמאה בידואים רוכבים על גמלים, שאולפו לכרוע ברך בבתאחת לפי פקודה, וכך כרעו לפני הקיסר בעת הגיעו למוצא) ארגן ר' נתן צבי כ-25 צעירים נתיני אוסטריההונגריה, שיצאו לקראת הקיסר בפלוגה מיוחדת, רוכבים על סוסים לבנים בתלבושת אחידה, חגורי חרבות וענודי סרטים בצבעי הדגלים של אוסטריה והונגריה, וליוו אותו כמשמר-כבוד עד למקום התאכסנותו ב"הוספיץ" האוסטרי שבעיר העתיקה.
במשך הזמן הרחיב את עסק החלפנות, שכר חנות ברחוב הבטרק ועסק בקנית שטרי כסף בשותפות עם אחיו פנחס וזמן-מה גם עם ר' אברהם אלקנה זאקס (עד שזה פרש בתרנ"ד מן השותפות כשנתמנה למנהל מושב זקנים), העסק גדל ובשנת תרנ"ה היה לבנק בשם בנק נתן המבורגר (הבנק הפרטי הראשון של יהודי אשכנזי בירושלים), נתפרסם בארץ ובחו"ל, קיים קשרים עם גדולי הבנקים שבאירופה ואף עם ביתרוטשילד, והכספים וההמחאות של הכוללים נשלחו על שמו. זמן-מה היה גם סוכן הדואר הרוסי, ואז ארגן שרות משלוח דואר יהודי פרטי (לא רשמי) בין ירושלים ליפו.
עוד קודם לכן נתמנה לסופר, מזכיר ומחלק של כולל "שומרי החומות", ואחרי התפטרות אביו מההנהלה נשאר בתפקידים אלה, ומשגדלו עסקיו הפרטיים עזב את השרות בכולל ונשאר במשרת-כבוד של "נאמן" הכולל עד שנת תרס"א. וכשפרש אביו לעת זקנה מתפקידו כגבאי ראשון בחברה קדישא של כוללות פרושים נכנס הוא במקומו. על שמו נרשמו שטחים שנקנו על הר הזיתים להרחבת בית-העלמין. השתתף ביסוד שכונות רבות. הקרקע לבנין השכונות מזכרת משה ואהל משה נרשמו על שמו ואדמת שכונת זכרון טוביה על שמו ועל שם ר' יוסף ריבלין . בתרנ"ב הצטרף לועד האחדות של ספרדים ואשכנזים. בתרנ"ח, כשפשטה מחלת עינים קשה, שנקראה "מחלת מצרים", ורבים נסתמאו או לקו בראיתם, שלח את תיאור המחלה לפרופיסור נודע למחלות-עינים בפרסבורג, והמשחה ששלח לו הפרופיסור היתה למרפא לנגועים רבים. כן הזמין בתרנ"ט כמויות גדולות של חינין מחו"ל למניעת מגפת המלריה שפשטה אז בירושלים. בהשפעתו על מכריו בעלי הון מחו"ל שביקרו בירושלים הקימו בנינים למוסדות-חסד שונים. היה בורר יחיד בהרבה סכסוכים פרטיים וצבוריים על יסוד האמון שנתנו בו שני הצדדים, ובסכסוך בין הועד היהודי ביפו ובין ר' שמעון רוקח בעניני שכונת נוה צדק היה בורר יחד עם ר' יעקב מן. בשבתות היה קורא בתורה בבית-הכנסת הגדול "בית יעקב".
הודות לקשריו הטובים עם הקונסוליה האוסטרית, וביחוד עם הרופא שלה, הצליח לסדר, שהצעירים היהודים נתיני אוסטריה-הונגריה בירושלים ישוחררו מהשרות בצבא.
בתשרי תר"ס מת אחד מלקוחות הבנק שלו, סוחר ידוע, שהיה חייב לו אלף לירות (וכפי שנודע אח"כ היה חייב עוד סכומים למוסדות שונים). בהזדמנות זו השתמש אחד משונאיו של המבורגר, עורר בהלה ברחוב היהודים וזירז את המפקידים להוציא בעוד מועד את חסכונותיהם מהבנק "העומד לפשוט את הרגל". לחנם הסביר לתובעים, שכספם נתון בהלואות לזמנים קבועים ויש כיסוי מספיק לתביעותיהם כולם דרשו בקולי קולות את כספם מיד, ולווים רבים ניצלו את המבוכה וחדלו לשלם את חובותיהם, וכך הגיע הבנק לפשיטת-רגל ולפירוק, ור' נתן צבי נשא את סבלו בשקט והמשיך את חייו במחסור.
חלה במחלת הסרטן ונפטר בירושלים, י"ב שבט תרע"ב, ואשתו נפטרה ביום י"ט כסלו תרע"ו.
צאצאיו: חיים, עלקה מחלה אשת יוסף ישראל המבורגר, נחמה אשת ר' אביגדור דב שווארצשטיין, אברהם אריה .
הרב משה זכס (זאקס)
נולד בדרייסיגהאקר, מחוז מיינינגן, גרמניה, בשנת תק"ס (1800) לאביו ר' מרדכי .
למד בישיבות פירט (פיורדא) שבבאוואריה, אצל הרב וולף המבורגר (בעל מחבר הספרים "שער הזקנים" זולצבאך, 1830, ו"שמלת בנימין" - פירט, 1840/41),