"המזרחי". ואישיותו עשתה עליו רושם אדיר מאז לא זזה ידי מידו של הרב ריינס. אחד ממיסדי "המזר חי", השתתף באופן פעיל בועידת-היסוד של "המזרחי" בלידה (תרס"ג) ושם נבחר גם לועדת התעמולה. אחר-כך השתתף באופן פעיל בועידה העולמית הראשונה של המזרחי בפרשבורג (1904) ואחד המרצים. ומאז נחשב לאחד מראשי "המזרחי" העולמי ומדבריו החשובים ביותר. לפי ביטויו השנון לא נכנס אף פעם ל"מזרחי", אלא "המזרחי" נכנס בו ונעשה חלק חשוב מגופו ורוחו.
בינתים התבלט גם בתור סופר ועורך. נסיונו הראשון בספרות היה ספרו "הנותן בים דרך"(1902) - וויכוח בין החריף והבקי. כעבור עשר שנים (תרע"ב) הוציא את ספרו השני "חדר הורתי". אך עוד לפני זה פירסם מאמרים, חדושי תורה ורשימות במאספים ובעתונות.
בשנת 1907 עשה את נסיונו הראשון בעריכה והתחיל מוציא את הירחון "היונה", שהשתתפו בו גדולי הרבנים בבסרביה, אך לרגל הצנזורה החמורה נפסקה הופעתו מיד לאחר צאתה של החוברת הראשונה.
בהמשך הזמן התחיל כותב גם דברי-ספרות בשאלות ציוניות ומאמרי-מחקר.
מספריו שפירסם ראויים לציון: הבונים הראשונים, ארצנו, הנגידות בישראל, תולדות המזרחי, הציונות הדתית והתפתחותה, רבנו משה בן מימון, יחוסי תנאים ואמוראים, חגים ומועדים, ועוד. אך בעיקר נתפרסמו ספריו "שרי המאה" בחמשה כרכים, שבהם תוארה דמותם של גדולי ישראל שחיו במאה האחרונה, שיצא בכמה מהדורות.
בשנת תש"ז התחילו מופיעים כל כתביו הנבחרים. ער היום יצאו שני כרכים: דיוקנאות של מעלה; אנשים של צורה. לפי התכנית יכילו חמשה עשר כרכים בכל מקצועות התורה, מחקר היסטורי, אישים, ציונות, פולקלור יהודי ועוד.
במשך עשר שנים עדך את השבועון "התור", כלי מבטאו של "המזרחי". משנת תרצ"ז ואילך הוא עורך את הירחון "סיני" - ירחון דתי-לאומי לתורה, למדע ולספרות. גולת הכותרת של הרב פישמן העורך הרי הם הקבצים החשובים שערך: ספר שמואל (תרפ"ו), רמב"ם (תרצ''ה), "אזכרה" לזכר הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חמשה כרכים (תרצ"ז - תרצ"ח), רבי האי גאון (תרצ"ח), ספר היובל לד"ר בנימין מנשה לוין (ת"ש), ר' יהודה הלוי (תש"א), ספר רש"י (תש"א), רב סעדיה גאון (תש''ג), ספר היובל להרב משה אביגדור עמיאל (תש"ג), זכרון, לנשמת הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תש"ה), ספר המזרחי (תש"ו) ובכל הקבצים האלה פירסם מאמרים רבים וחשובים בעלי כמות ובעלי איכות, המגיעים לפרקים לגודל של ספרים.
בתור אחד מראשוני "המזרחי" תפס מקום חש"ב במפלגה. מן הקונגרס השני ואילך השתתף בכל הקונ גרסים הציוניים. במשך שנים רבות שימש חבר הועד הפועל הציוני. משנת תרצ"ה משמש נציגה של תנועת המזרחי באבסקוטיבה הציונית, שבה הוא משמש סגן יושב-ראש של ההנהלה, ראש המחלקה למלאכה ומסחר זעיר וראש המחלקה לעניני דת.
יושב בארץ ישראל משנת תרע"ב. עם עליתו ארצה. כנציג המרכז העולמי של המזרחי, קיבל תחת פיקוח המזרחי את בית הספר "תחכמוני" ביפו, ששימש תאראשון לרשת החינוך של המזרחי, שהיה מיסדה ומקובעי דמותה. משפרצה מלחמת העולם נאסר על-ידי השלטון הטורקי בשל פעולה ציונית. בהשתדלותה של ההסתדרות הציונית באמריקה שוחרר וגורש מן הארץ לארצות הברית. בשנות המלחמה הראשונה עשה הרבה להאדרת כוחו של המזרחי בארצות הברית של אמריקה. הביא לכל הקהילות היהודיות את דבר-הציונות הדתית. פירסם מאות מאמרים בעתונות, שבהם החדיר את הרוח הארצישראלי בין קהל הקוראים הרב באמריקה. מיד עם תום המלחמה חזר לארץ-ישראל בספינה הראשונה שהגיעה לחופי הארץ. כאן כבר מצא את הרב קוק ז"ל והתקרב אליו. יחד עמו יסד את הרבנות הראשית לארץ-ישראל. ניסח את חוקת הרבנות ואירגן את כינוס-היסוד, ששימש לו יושב-ראש. העביר לירושלים את המרכז העולמי של המזרחי ועמד בראשו עד שנכנס להנהלת הסוכנות היהודית. מאז הוא משמש נשיא הועד הראשי העולמי של המזרחי. ידו בכל פעולות המזרחי בארץ בשטח החינוך, ההתישבות והתרבות, ייסד את באנק המזרחי מן הכספים הראשונים שאסף בעצמו בשעת ביקורו בבגדאד. עבר בשליחות המזרחי בכל ארצות אירופה והפיץ את דבר-הארץ בכל קהילות ישראל בהן רכש לעצמו תלמידים ומעריצים רבים. בין מלחמה למלחמה ביקר 14 פעם באמריקה ובקאנאדה. היה מן הראשונים שהביא את דבר התחיה אל אחינו הספרדים בארצות המזרח.
התיצב בפני מלכים ושרים. שוחח גם עם המלך פייסל. ידועות הופעותיו האמיצות בפני השלטונות הבריטיים. היה מן הנאסרים ב"שבת השחורה" של ראש חודש תמוז תש"ו כשנאסרו מנהיגי הישוב. מאסרו גרם לרעש גדול כיוון שסירב לחלל את השבת, אך הבריטים הכריחוהו לחללה, וביום ו', ערב שבת, י"ג בתמוז תש"ו שוחרר ממאסרו לפי פקודה מיוחדת של הנציב העליון. השתתף ב"שולחן העגול" בלונדון בשנת 1938 ובשנת 1946 השתתף בשיחות עם הממשלה הבריטית בראשות בווין ודבריו האמיצים זכו להדים רבים בעתונות אנגליה. הופעתו בפני ועדת החקירה של האומות המאוחדות היתה חדורה להב-האמונה.
בפעולתו הציבורית הוא מקדיש תשומת-לב מיוחדת לצרכי המעמד הבינוני. הוא יושב-ראש הנהלת. החברה "עידוד" בע"מ, חברה למתן הליאות קונסטרוקטיביות, וראש המרכז לגמילות חסדים בארץ-ישראל, המפקח על 150 קופות גמ"ח בכל ערי הארץ ומושבותיה.