ידוע כחובב ספרים מובהק. מילדותו התחיל אוסף ספרים וספרייתו היא הספריה הגדולה ביותר בארץ. היא מונה למעלה מ-35,000 ספר, בתוכם ספרים רבים יקרי המציאות, דפוסים ראשונים, אינקונאבולים, כתבייד חשובים, יחידים בעולם.
בשנת תרצ"ז יסד את מוסד הרב קוק להוצאת ספרות תורנית ומדעית. המוסד מתנהל בפיקוחו המתמיד והוציא עד היום למעלה משלוש מאות וחמשים ספר פסיבדונימים : אבו-גאולה, אבי גאולה, אבי-גואל, בן-אברהם, י. בן-נון, י. ל. בן-נון, מאן-דהוא, פלא"י. פלאי, סתם ספרא, רב כהנא.
למלאות לו חמשים שנה, הוציא לאור הסתדרות "המזרחי הצעיר" ספר יובל ערוך ע"י מר דב נתן ברינקנר (ירושלים, תרפ"ו).
מפורסם כפקח ומחודד ובדיחותיו ותגובותיו השנונות לעשרות נמסרות בחוגים רחבים ואף נדפסו בהזדמנויות שונות. מתמיד גדול בלימוד התורה וביחוד בספרי הרמב"ם, שכמעט לא עבר עליו יום זה עשרות שנים שלא יעיין ויחדש בהם. מצטיין בבקיאות עצומה בכל ענפי הספרות העברית ונחשב כאחד הבקיאים הגדולים ביותר בדור זה. שוליהם של מאות מספריו גדושות הערות בכתב-ידו.
נבחר לשר הדתות ולשר לטפול בנפגעי המלחמה במדינת ישראל הזמנית בישיבת מוצעת המדינה שנתקיימה בת"א, ה' אייר תש"ח (14.5.48).
התפטר מחברותו בממשלה בשל התנהגותה בענין אנית הנשק - אלטלינה (זאב ז'בוטינסקי) של האצ"ל וסירב לשוב לתפקידו בממשלה למרות תביעת הסתדרות המזרחי, שיחזור בו מהתפטרותו זו. הוא מנה סיבות נוספות שהניעוהו להתפטר: א) נגד מסירת תיק המשפט לעו"ד פליכס רוזנבליט, היות והוא אינו מכיר את המשפט העברי לחלוטין. ב) על קיפוח בתי הדין של הרבנות. ג) על אי הקמת מטבחים כשרים בצבא. ד) עוד טענות ותביעות כלפי הממשלה, תביעות שאינן מתמלאות למרות ישרו של ראש הממשלה, באשר משרתיו ופקידיו עושים מה שלבם חפץ, ולא מה שהוא מצוה עליהם לעשות, אחרי שהובטח לו ע"י בן-גוריון, שיוכנסו תקונים וכו' חזר לממשלה.
בתו: הסופרת גאולה בת-יהודה אשת יצחק ורפל (עסקן "הפועל המזרחי", מנהל "מוסד הרב קוק" ומנהל המחלקה לטפול בנפגעי המלחמה, במשרדי שר הדתות במדינת ישראל.
יוסף יקותיאלי
נולד בקרט. ברזה (פולניה), י' ניסן תרנ"ז (1897) לאביו ברוך יקותיאל זוסמנוביץ ולאמו יונה-מרים בת חיים דב קלצקי . עלה לארץ-ישראל עם הוריו בתרס"ח. התחנך בביה"ס "תחכמוני", בביה"ס של חברת "עזרה" ביפו ובבית-המדרש למורים העברי בירושלים. בשנות 1927-1914 היה פקיד במשרד הא"י בת"א ובועד-הצירים, הסוכנות היהודית וחברת הכשרת הישוב בא"י בירושלים. בשנות 1915-18 (במלחמת-העולם הראשונה) שרת בצבא התורכי, נבחן ונבחר ע"י ג'מאל פחה (הקטן) מפקד הקול-אורדו (המחנה) השמיני למחנך תרבות-הגוף לנדודי המוג'הדין (לוחמי מלחמת הקודש) בשכם ומורה להתעמלות בבתיהספר הממשלתיים שם. בפקודת מיניסטריון-המלחמה התורכי ארגן לראשונה את פלוגות ה"גנג'-דרנכלרי" (הצופים הצעירים) במחוז שכם. עם בוא מחנה-הברק (ילדרים אורדוטי) התורכי לאזור א"י, הועבר מלוחמימלחמת הקודש לקורס הידיעות של הדיביזיה ה-8 (סקזינג'י קול-אורדו) ונספח למטה הגנרל עבד-אלכרים פחה בתור תורגמן פרטי. בהיותו בשרות בשכם עזר הרבה לועד הסיוע היהודי בהעברת משלוחים מהגליל ליהודה ובהיותו הצנזור היהודי היחיד לעברית וגרמנית הציל יהודים רבים (מהם מאנשי "נילי") ממאסר ומות.
חבר אגודת המכבי יפו-תל אביב משנת התרע"א. השתתף באופן פעיל בכינוס המכבי א"י הראשון בחולהמועד סוכות תר"פ בירושלים. בשנת 1920 עבר מת"א לירושלים והיה פעיל מאד באגודת המכבי שם. בשנת 1921 נכנס למרכז המכבי א"י והיה אחד מפעילים ביותר בהנהלה עד לשנת 1934. ארגן שני כינוסיספורט בירושלים (השני והשלישי). השלישי נערך במסגרת החגיגות הלאומיות שהוא היה יוזמן ומבצען. בשנת 1925 יצא בראש משלחת ספורטאים של המכבי א"י לקחת חלק בחגיגות הספורט של המכבי העולמי בוינה לכבוד הקונגרס הציוני. השתתף בתור ציר המכבי א"י בקונגרס של ההסתדרות העולמית מכבי 1925 בוינה ועפ"י הצעתו הונהג כרטיס-החבר האחיד לכל חברי המכבי בעולם (לפני כן הנהיג כרטיס אחיד לכל חברי המכבי בא"י). בשנת 1927 יסד את ההתאחדות הא"י לכדורגל והשיג את סיפוחה להתאחדות הבין-לאומית לכדורגל (פיפ'א - F.I,.F.A.). בה בשנה ארגן את מסע קבוצת הכדורגל של "מכבי