חשמונאי ירושלים למצרים בעזרתו של דוד תדהר שגר אז במצרים, ובזה החלו קשרי-הספורט הראשונים בין מצרים לא''י. בשנת 1927 תרגם לראשונה לעברית את חוקת הכדורגל במלואה לפי החוק הבין-לאומי בהוצאה יפה.
הגה במשך שנים רבות את הרעיון של שיתוף הספורטאים העברים במשחקים האולימפיים בתור עברים בשם ארץ ישראל, החל במו"מ עם הועד האולימפי הבין לאומי בשנת 1923 ובשנת 1924 ניצל את ההזדמנות של נסיעת המכבים צבי נשרי, יהושע אלוף , ודוד אלמגור להשתלמות לדניה והגיש באמצעותם ובאמצעות המכבי ראובן גור אריה ז"ל (שהיה אז תושב פאריס) בקשה לסיפוח המכבי א"י להתאחדות הבין-לאומית לאתלטיקה קלה.
יזם את כינוס כל ארגוני המכבי בעולם בחגיגת ספורט גדולה בא"י - "המכביה" - ואף הביא את הרעיון הנועז הזה לידי הגשמה. בשנת 1929 יצא למוראבסקה אוסטראבה (צ'כוסלובקיה) לקונגרס המכבי העולמי והכריז בו בפומבי על "המכביה" הראשונה שתערך בשנת תרצ"ב (1932) למלאות 1800 שנה למרד בר-כוכבא. בקיץ 1931 יצא בראש משלחת רוכבי אופנוע של המכבי א"י למסע תעמולה למכביר, בשם "מסע תל-אביב - לונדון". משלחת זו עברה בפעם הראשונה בהיסטוריה הכללית ובעיקר היהודית את מדבר סיני - בדרך בר, הלכו יוצאי מצרים - באופנוע. בקרבת ים סוף חצו את תעלת סואץ ומשם נסעו דרך, קהיר עד אלכסנדריה, חצו את הים באניה עד פיריאוס ומשם עברו דרך כל ארצות הבלקן ואירופה המערבית לאנגליה. המסע הזה הוכתר בהצלחה רבד, מאד וכל העמונית היהודית והלועזית כתבה בהזדמנות זו מאמרים רבים על א"י, הציונות, התחיה הלאומית העברית ותנועת הספורט העברית וכוי. בלונדון הניחה המשלחת זר פרחים על קברו של הלורד מלצ'ט (אלפרד מונד שנפטר באותה השנה) בנוכחות בנו לורד מלצ'ט (הנרי ) הנוכחי ובתו הליידי רידינג ומאז נקשר הלורד מלצ'ט לתנועת המכבי ויהי לה לנשיא כבוד.
בשנת 1931 יסד את התאחדות אגודות הספורט לחובבים בא"י וסיפח אותה להתאחדויות הספורט הבין לאומיות השונות וע"י כך קשר את הספורט הא"י לספורט הבין לאומי. בשנת 1932 יסד את האיגוד האולימפי שבחר בועד-אולימפי א"י, ולאחר מו"מ ממושך שהיה רצוף מכשולים רבים הוכר הועד האולימפי הא"י הנ"ל בקונגרס האולימפי שנתקיים בשנת 1934 באתונא.
בשנת 1931 הצליח לספח את הסתדרות המכבי א"י לארגון הבין-לאומי לספורט לנשים ובקיץ 1934 ארגן את מסעד, הראשון של משלחת מכביות א"י למשחקים העולמיים לספורט הנשים שנערכו בלונדון. כן סיפח את התאחדות אגודות הספורט לחובבים בא"י להתאחדות המארגנת את משחקי הספורט של עמי אסיה המערבית ובשנת 1934, כשהמשחקים האלה נערכו בפעם הראשונה בניו-דלהי (בהודו), השתתפה מש לחת ספורטאים בא"י שיצגה את הבית הלאומי העברי בצבעי הדגל התכול-לבן.
כתב הרבה מאמרים בעתונות הספורט בחו"ל על ערך הספורט ותרבות הגוף בישראל ועל ערכו של המכבי בתור תנועה להבראת העם העברי. ערך את עתון "המכבי" בשנות תרפ"ד - תרפ"ט. הרבה לתבוע מהעתונות היומית שתקדיש מקום מתאים לפעולות הספורט וכתוצאה מכך קיים כיום מדור לספורט בכל עתון עברי בארץ.
בשנת 1938 יסד את "חברת הספורט בארץ ישראל בע"מ" שמטרתה להקים מגרשי-ספורט, אצטדיונים, בריכות-שחיה וכו' לנוער העברי בא"י, הצליח לרכוש קרקע על הר הכרמל בחיפה לשם הקמת מרכז לספורט ע"ש הבריגדיר קיש ז"ל.
תרגם לראשונה את חוקת האתלטיקה הקלה לעברית. בראשית שנת תש"ז החל לערוך את "הספורט" השבועון העברי המצויר הראשון לעניני ספורט ותרבות הגוף.
כיום הנהו סגן הנשיא של הועד האולימפי בא"י, חבר ההנהלה של התאחדות אגודות הספורט לחובבים בא"י, חבר נכבד של אגודת המכבי תל אביב וחבר הועד של האגודה הזאת. מנהל-מזכיר של חברת הספורט בארץ ישראל, בע"מ.
נתמנה עתה כממונה על הפרדסים והקרקעות הנטושים במדינת ישראל מטעם האפוטרופוס על הרכוש הנטוש.
עסקנותו בעניני המכבי והאספורט היתה תמיד שלא על מנת לקבל פרס.
נשא לאשה את יהודית בת עקיבא אריה וייס ז''ל (מיסדה הראשון של אחוזת-בית - תל אביב) שהיתה חברתו במכבי תל אביב (מעמלת ראשית).
צאצאיו: ברוך, גדעון, אמנון (מ"כ בפלמ"ח. נפל בי"א ניסן תש"ח בקרב על נביא יושע), עודד, עדנה ומרים-דליה .
אהרן אתקין
נולד בהורודוק, פלך ויטבסק, רוסיה הלבנה, ניסן תרנ"ח (1898), לאביו דוד שלמה (תלמיד-חכם, חסר מעמד כלכלי איתן) ולאמו שרה. בילדותו עבר ללודז עם הוריו, שהחזיקו שם אכסניה קטנה ונאבקו קשה על הפרנסה. למד בחדרים ובבית-ספר עירוני ובן 12 נתן שיעורים פרטיים כדי להשתכר לקנית ספרי לימוד.
אחד מאחיו הגדולים עלה ארצה ואחרי כשנה וחצי חזר ללודז חולה. גם אהרן היה בילדותו תשוש בגופו, אן אדיר מגופו היה רצון נפשו לחיות ולעבוד בארץישראל. בן 13 התגנב בלילה מבית הוריו ובידו צרור דל של בגדים ורובלים אחדים משל אביו, נסע ברכבת עד הגבול האוסטרי, הצטרף ליהודים בורחים מרוסיה בלי תעודות ועבר עמהם את הגבול בהחבא, הגיע לוינה ובסיוע מהסתדרות הציונית הגיע ברכבת לטריאסט.