האשכנזים בצפת והעמיד דורות של רבנים ועסקנים בארץ.
היה גדול בתורה ומקיים אותה מעוני, פת לחם יבש היה מאכלו, ודרכו היה להתבודד בלימוד תורה בבית-המדרש שעל קבר רבי שמעון בן יוחאי ממירון, לבל יפריעוהו מלימודו בטרדנות צבורית שלא לצורך.
נפטר בטבריה, כ"ז טבת תרל"ב.
בנו רפאל היה רב העדה בצפת מתרל"ב עד תרע"ח. נינו הרב אברהם ליב זילברמן ז"ל היה רבה של צפת עד שנת תש"ח (ראה כרך שני, עמוד 1011)
יהושע בר-יוסף (צנוירט)
נולד בז' תשרי תרע"ב בצפת לאביו יוסף צנוירט, יליד ירושלים מדור רביעי (מת בגיל 22 במגפת הטיפוס שפרצה בצפת בשנות מלחמת העולם הראשונה) ולאמו חוה בת ישראל כ"ץ, דור רביעי לילידי צפת (אבי הסבא שלה ר' שמואל לייב, אחי האדמו"ר מאברוץ', עלה לארץ ישראל בשנת תק"צ. בנו ר' אליעזר, היה מפורסם בזמנו בחכמת הרפואה בצפת ובסביבה כולה ובין דורשי רפואותיו היו גם אלפי ערבים. זמן-מה היה תלמידו ועוזרו של ד"ר בלינד).
קיבל חינוך מסורתי. למד בחדר בצפת ואחר כך בישיבת נוטקאצ'י (טרנסילבניה) אצל ר' יואל טייטלבוים. בשנת תרפ"ז חזר לארץ ישראל והמשיך ללמוד בישיבת "שפת אמת" של הרבי מגור בירושלים.
בשנת תרצ"א נשא לאשה את צפורה לבית גרינפלד, בת ירושלים.
התחיל ללמוד אנגלית, ולרכוש לו השכלה כללית בכוחות עצמו וכן ידיעות בספרות הכללית והספרות העברית החדשה. בתקופה זו התחיל למשוך בעט סופרים ובשנת תרצ"ה פירסם במוסף הספרותי של "דבר" את סיפורו הראשון "קול חתן וקול כלה". באותה שנה פירסם ב"דבר" שורה של סיפורים שיצאו אחר כך בספר "קול היצרים" (הוצאת "קרית ספר", תרצ"ז).
בשנת תרצ"ט יסד וערך את השבועון "ספרות צעירה". השתתף כל הזמן בכתבי-עת ספרותיים ("דבר", "מאזנים", "גזית", "הד ירושלים", "עתים" ועוד) בהם פירסם סיפורים רבים בעיקר על חיי צפת וירושלים העתיקה. כן יצר בשדה התיאטרון ושנים ממחזותיו הוצגו ("בסימטאות ירושלים" ע"י ה"אהל" 1942; "העוצר הגדול" ע"י "המטאטא" - 1947).
"חצר נצורה" - מחזה מחיי העיר העתיקה בימינו אלה, יוצג ע"י "אהל" משנת 1943 חבר מערכת "דבר".
ספריו "קול היצרים" ("קרית ספר" - תרצ"ז); "חומה שנפלה" ("גזית" תרצ"ט): "ספורים" ("עדי" תש"א); "האלמוני" ("ספרית השעה" - תש"ב) : "אם הבנות" ("מסדה" - תש"ג); "הבית החדש" ("ספרית פועלים" - תש"ז); "פגישה באביב'' ("טברסקי" - תש"ז).
בכתב יד טרילוגיה "כימי דור" - מחיי שלשה דורות בצפת.
כתב צבאי של צבא ההגנה לישראל.
צאצאיו: יוסף, בלה.
יעקב אהרן לוריא
נולד בירושלים, בשנת תרכ"ד (1864), לאביו נתנאל (שעלה ארצה בן 5 עם אביו הרב זאב ממוהילב וכל ביתו, והרב זאב היה דור תשיעי למהרש''ל ומיוחס לפי מוצאו מרש"י) ולאמו חנה בת הרב ישעיהו ברדקי (מראשוני מנהיגיו של הישוב האשכנזיהפרושי בירושלים).
למד בחדרים ובישיבת "עץ חיים", למד שחיטה ובדיקה והוסמך על-ידי גאוני הדור בארץ. בתרמ"ב נשא לאשה את חנה דבורה בת ר' יעקב אליהו פרלקווארט מירושלים.
היה במשך שש שנים שוחט בקהלה היהודית בפורט-סעיד שבמצרים והשתתף בפעילות בארגון העדה האשכנזית ומוסדותיה. והיה לעזר לשליחים ממוסדות הישוב בארץ שבאו שמה. אח"כ שרת