השתתף בשעורים המיוחדים להשתלמות באדמיניסטרציה שהתקיימו בלונדון (1947) עבור מזכירי הרשויות המקומיות בא"י.
בנו: יהושע .
משה גולד
לאביו יעקב ולאמו יוכבד . נולד ביאסי (רומניה) בשנת תרכ"ו (1866).
קבל חנוך מסורתי.
בשנת תרמ"ו עלה לא"י ונתקבל בתור משגיח על פרדס הברון רוטשילד בעקרון.
נשא לאשה את חיה בת יעקב ארקין (מ-11 מיסדי המושבה עקרון, ראה כרך א', עמוד 404).
יחד עם המורה אריה ליב הורביץ ואחרים - יסד את בית הספר במושבה.
במשך הרבה שנים היה יו"ר ועד המושבה עקרון והיה פעיל בעניני צבור.
נפטר בעקרון, י"א תמוז תש"ב.
צאצאיו: חנה אשת אריה בן-יעקב (ז"ל), יוכבד (ז"ל) אשת דוד לונדון, עמינדב, נתנאל (כיום, ראש ועד המושבה בעקרון, עזרא (נהרג בתרצ"ו - בימי פרוץ המאורעות).
יעקב גולד
בן שרגא , נולד ביאסי (רומניה), בשנת תר"ז (1847). קבל חנוך מסורתי.
יסד ברומניה יחד עם ד"ר ליפה את ועד חו"צ. ע"י מר שייד, בא כח הברון בפריז הצליח לסדר חמש משפחות בא"י. בשנת תרמ"ה עלה לא"י והתישב בעקרון, רכש משק ועבד בה.
היה מפעילי האכריב במושבה.
נפטר בתל-אביב, ז' סיון תרע"ב צאצאיו: משה, פיבל, עטרה אשת דב ניימן .
שלמה יחזקאל יהודה (אבי משפחת יהודה בא"י)
נולד בבגדאד, בשנת תקע"ט (1819), לאביו ר' יחזקאל יהודה , מנכבדי העדה ועשיריה, ומתקצ"ה ואילך בכלכותה שבהודו, והשד"ר החוקר ר' יעקב ספיר שביקר שם בביתו בשנת תר"ך כתב עליו - בספרו "אבן ספיר", ח"ב, עמ' צ"ט - לאמר: "ראשון לכל דבר שבקדושה, חכם בתורה ותלמודי וירא ה' מרבים, עשיר מופלג נדיב רוח וטוב לב וצדקת פזרונו נודע לכל באי העיר הזאת ובגדאד וארץ הקודש").
למד בישיבות בגדאד ובניסן תקצ"ד נשא לאשה את רימה (רינה) בת הגביר פרג' חיים בן עבדאללה יוסף (אחות פרחה אשת הגביר דוד ששון מבומביי', שהיתה אשה למדנית ופקחית, בקיאה בתנ"ך, עין יעקב וזוהר. בשפות עברית וערבית וקראה בהתענינות את העתונים העברים שהופיעו בזמנה.
בשנת תרי"ד (ולדברי חתנו ר' יהושע ילין בספרו "זכרונות לבן ירושלים" - בשנת תרט"ז) עלה ארצה עם משפחתו- ארבעים יום נסעו בשיירה על גבי גמלים דרך המדבר מבגדאד עד חלב ונוסף לשכר הנסיעה שילם בעד כל יום שבת 25 כירי זהב (כ-140 פרנק'. למען תנוח כל השיירה ולא יוכרח לנסוע בשבת או להשאר בודד במדבר, ואחרי שנחו, שבועות מספר המשיכו את דרכם בשיירות אחרות, בחודש סיון יצאו מבגדאד ובחודש אלול הגיעו ירושלימה.
מעזבון אביו היו לו בכלכותה בתים שערכם בימים ההם עלה ל-25.000 לי"ש והכנסותיו מהשכירות הספיקו לו לחיות בירושלים בעושר ובכבוד וגם לתת ביד נדיבה לצרכי צדקה למוסדות וליחידים.
בבואו ירושלימה החל להשגיח על ישיבת "כנסת יחזקאל" שיסד אביו. בשנת תר"ד ובביתו הקצה חדר גדול לישיבה פרטית, בה החזיק עשרה תלמידי חכמים שישבו כל הימים ולמדו תורה, סיפק להם את כל פרנסתם ואף הוא עצמו ישב ולמד עמהם. בשנת תר"ב קנה בית ברחוב חב"ד, בנה עליו עליה והקדישה לישיבה ובית-כנסת ל"מכוונים" (מקובלים), היא ישיבת "חסד אל". בישיבה זו למדו גדולי החכמים בירושלים הלכה וקבלה, בה קיבלו גם מזון ולינה ורק לשבתות הלכה לבתיהם, והוא החזיק את הישיבה וסיפק את צרכי לומדיה וגם פרסים קבע ללומדים ולמתפללים בה, וכל זה מכספו הוא ומהכספים שאסף מאת קרוביו שבבגדאד ובהודו. גם אוצר גדול של ספרים וכתבים חשובים רכש לישיבה.
ממנו הסתעפה משפחת יהודה בארץ, שעשתה רבות בבנין הישוב, ובהשפעתו גדלה העלית מבבל.
פעל הרבה לישוב חילוקי הדעות והאינטרסים בין האשכנזים לספרדים בירושלים, תמך באנשים ובמוסדות מכל העדות ללא הבדל ואף התקשר בקשרי חיתון עם אשכנזים לשם קידום אחדות שבטי ישראל. תמך בכסף רב ובפעולות בבנין בית-הכנסת הגדול