ספק לשמואל יבנאלי א ת החומר על תולדות ראש פנה בשביל ספרו "תקופת חבת ציון".
מאז בואו ארצה לא עזב את המושבה אף ליום אחד, ואפילו בימי הסכנה של התמרדויות הערבים בתר"פ (בימי הגנת תל-חי) והמהומות בשנת 1929 ו-1936, סכנת פלישת "צבא וישי" ב-1941 ומלחמת שחרור, המולדת ב-1948 וההתקפות וההרעשות בתותחים ובאוירונים על-ידי צבא סוריה וכנופיות קאוקג'י.
נפטר בראש פינה, ג' אלול תש"ח (7.9.48).
צאצאיו: דב (בתל אביב), חנה אשת אליעזר גרובר (בקאהיר), נח (מפקח בנמל חיפה).
מרדכי (מוטיל) כץ
נולד במוינשטי, מולדבה, רומניה, בשנת ת"ר (1840), לאביו אליעזר ולאמו שיינה. למד בחדרים ובבית המדרש והשתלם באופן פרטי בלימודי חול. נשא לאשה את שושנה בת חיים יעקב יענקוביץ' (אחותו של ר' דוד שוב ) והיה מנהל בית זיקוק הנפט של הגביר יוסף טיילור במוינשטי.
הצטרף לאגודה להתנחלות בארץ ישראל שנוסדה ביזמת גיסו ר' דוד שוב, ובשנת תרמ"ב עלה ארצה עם משפחתו בחבורת מיסדי ראש פנה. התישבו זמנית בצפת ובימות החול עבדו את אדמתם בהדרכת שני פלחים ואח"כ בנו בעזרת הבארון בנימין רוט שילד את בתיהם ופיתחו את משקיהם במושבה. נוסף לעבודתו החקלאית עסק גם במלאכת נגרות לבנין וביצע בקבלנות מטעם פקידות הבארון את עבודות נגרות הבנין בבתי ראש פנה ובבית-הכנסת, את עבודת הבנין של כיפת בית-הכנסת שנחשבה כמלאכת אמנות, וכן את עבודות הנגרות ביסוד המעלה, במטולה ואף במושבות הבארון בגולן שבאדמת סוריה מעבר לירדן והיה רוכב יחידי על סוסו למקומות עבודתו בדרכים שוממות ומשובשות בשודדים ערבים.
נבחר באספת המתישבים הראשונה שהתקיימה בצפת במוצאי שבת שובה תרמ"ב לראש הועד הראשון ולגזברו. נשא בעול המושבה בעניניה הצבוריים והגן עליה בחרוף נפש, מעריצותם של פקידי הבארון, ובאי כח השלטונות התורכים.
הראשון לחתומים על תקנות החברה לעזרה הדדית ,"זרע אברהם", ע"ש אברהם (אדמונד רוטשילד), שנוסדה בראש פינה, בי"ז סיון תרמ"ו.
היה כמה פעמים ראש הועד של ראש פנה.
כעבור כמה שנים אחרי עלותו ארצה הביא אליו את הוריו.
נפטר בראש פנה, א' אלול תר"ע.
צאצאיו: שמואל, יעקב (ז"ל), רחל אשת מנחם מנדל ברגמן (אבי קצין המחוז יעקב ברגמן מחיפה והסבא של הקצין אברהם ברגמן מירושלים), לאה אשת חיים יונה סגל (השוחט מראש פינה), ביילה אשת צבי ברוכשטיין.
ד"ר יהודה ליב מגנס
נולד באוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית, בשנת תרל"ז (5.7.1877), לאביו דוד שיצא בשנתו ה-15 מפשדבוז' שבפולין לאמריקה, ולאמו סופיה לבית אב רהמזון , ממשפחה שמוצאה מגרמניה. קיבל חינוך יהודי וכללי כבחור אמריקאי חפשי, ובן 17 נכנס ללמוד בבית-הספר הגבוה למדעי היהדות (בית מדרש לרבנים רפורמיים) "היברו יוניון קולג'" בסינסינטי ואחרי שנים אחדות הוסמך לרב, המשיך ללמוד באוניברסיטת סינסינטי עד שקיבל את התואר A. B.למד באוברסיטאות ברלין והיידלברג, וב-1900 קיבל את התואר ד"ר לפילוסופיה.
בשנות לימודיו בגרמניה נפגש עם סטודנטים יהודים ממזרח אירופה והצטרף לתנועה הציונית ולמד את השפה האידית למען יוכל לבוא במגע עם ההמונים היהודים.
ב-1903 חזר לאמריקה ונתמנה למדריך וספרן ב"היברו יוניון קולג'" שלמד בו לפנים והחל מיד