יו"ר ועד ההורים. יסד קואופרטיב לרכישת מכונות חקלאיות ולשיפור מצב האכרים בכלל ועמד בראשו.
נפטר במטולה, כ"א כסלו תרצ"ט.
יצחק אולשן (אולשנסקי)
נולד בקובנה, ליטא, בשנת תרנ"ה ( 19.2.1895 ), לאביו אשר (סוחר) ולאמו ליבה בת אפרים לוין. קיבל חינוך מסורתי ועברי ולמד בגימנסיה רוסית, עלה ארצה ב-1912, המשיך את לימודיו בגימנסיה הרצליה וגמר בה במחזור השלישי. התקרב לאליהו גולומב ודב הוז והיה מפעילי ה"הגנה" מראשיתה. בעת הגירוש הכללי מיפו ותל-אביב בניסן תרע"ז היה אחד מעשרה הצעירים שנשארו ברשיון השלטון הצבאי הטורקי לשמור על הרכוש בעיר הריקה מתושבים יהודים.
אחרי הכיבוש הבריטי בדרום הארץ התנדב לגדוד העברי הארצישראלי, שרת בו בשנות 1918/21 ועלה לדרגת סרג'נט. אחרי שחרורו מהצבא היה בשנות 1921/22 ראש ההגנה בת"א ונסע למקומות שונים בארץ בעניני הגנה בשליחות אליהו גולומב .
היה זמן-מה מורה בחדרה. אח"כ יצא ללמוד באוניברסיטת לונדון. הוסמך למדעי המזרח ב-1924 ולמשפטים ב-1927. בלונדון עסק גם בעבודה מדינית כמקשר בין הסתדרות העובדים העברית ובין מנהיגי מפלגת העבודה הבריטית, שהיו אז ידידי הציונות. תרגם לאנגלית ב-1927 את "לקח אוקטובר" של לי און טרוצקי .
חזר לארץ, הצטרף למשרדו של עוה"ד מ. עליאש בירושלים, עבד כעורך-דין ונתפרסם בהרבה משפטים חשובים.
נשא לאשה את שמחה (סימי ), בתם של אברהם (אלברט) עמיאל , יליד קאזאבלאנקה, ואשתו צפורה קרישבסקי (ראה כרך ב', עמ' 646).
ב-22.7.48 נתמנה לחבר בית-הדין העליון של מדינת ישראל.
בנו; יורם.
חיים רוזנטל
בן שבתי (עסקן וסוחר, שעלה לא''י בשנת תרפ"ב ונפטר בגיל 93) . נולד בעיר אוגוסטוב שבפלך סובלקי בי"ג טבת תרכ"ו (1855), למד ב"חדר" באוגוסטוב, אח"כ התחיל ללמוד בגימנסיה בסובלקי וכשסיים את למודיו בגימנסיה עבר ללמוד באוניברסיטה הורשאית. שם למד תורת המשפטים, וגמר את חוק למודיו מוכתר בתואר מוסמך למשפטים, בש' 1890 נהיה בא כח של חברת נפט ושמנים ואח"כ בעל בית חרושת לסבון באודיסה.
נשא לאשה את מרים בת אליהו הכהן קפלן (חובב ציון ידוע מסקאפון, פלך ריאזן).
לחבת ציון נמשך עוד בישבו על ספסלי האוניברסיטה הורשאית וניהל תעמולה ציונית אינטנסיבית בין הסטודנטים היהודים. כשנוסדה בשנת תרמ"ט אגודת "בני משה" הצטרף אליה.
שנים רבות ישב לרגל מסחרו בערים שמחוץ ל"תחום המושב", ובכל מקום מגורו היה ב"כ של הציונות וחבת ציון.
בשנת 1893 היה סגן ראש הקהלה ומורשה חו"צ בסרטוב, שלשם העתיק את משכנו לרגלי מסחרו. כשעבר לגור אח"כ לבקו נתמנה שם לראש ועד הקהלה בשנת 1901. היה תמיד מטופל בעסקים גדולים, אך מצא לו אפשרות להפריש מזמנו לעבודה צבורית וציונית, והיה הרוח החיה בכל המפעלים הלאומיים בערי מגוריו.
בשנת 1906 עבר לגור לאודיסה ונבחר לחבר ועד "חובבי ציון".
בשנת 1911 ביקר בארץ ועבר לארבה ולרחבה. בחזרו לאודיסה מבקורו הנ"ל הטיל עליו מ. אוסישקין תפקיד חדש : להיות המו"ל והעורך הרשמי של השבועון "העולם", שהועבר בראשית 1912 לאודיסה. הסכמתו לתפקיד זה היתה כרוכה בסכנת מאסר בעד כל עבירה שהיה העתון עובר על חוקי הדפוס. בכל זאת קבל את התפקיד הזה על עצמו. מלבד זה