ד"ר בנימין הרצל ברגר
נולד במינסק בי"ט אב תרס"ד לאביו יצחק יוסף , עסקן יהודי וציוני פעיל, ממייסדי "פועלי ציון" ברוסיה ולאמו מרים (משה) בת זאב גולדשטיין, עסקנית ציונית. קיבל חינוך עברי-ציוני. למד בבית הספר הראלי במינסק. מילדותו ספג בבית הוריו את אוירת הציונות המעשית. בשנת 1919-21 חבר תנועת הנוער הבלתי ליגלית ברוסיה הסובייטית "השומר הצעיר" ו"החבר". בראשית שנת 1021 עבר לביאליסטוק (פולין) והצטרף למפלגת "פועלי ציון" ימין. משם עבר לגרמניה, עבד כפועל דפוס, אחר-כך למר באוניברסיטת ינה והוסמך לכלכלה וד"ר למשפטים. (את הדוקטורט קיבל על יסוד דיסרטציה על נושא יהודי, "ועד ליטא"). בשנים 31-1930 היה מזכיר הועד המרכזי של "פועלי ציון" בגרמניה.
בשנת 1932 עבר לפולין והיה חבר הועד המרכזי של פועלי ציון צ. ס. בפולין (בשנים 1933-34) וכן חבר מערכת "דאס ווארט", העתון היומי של תנועת ארץ-ישראל העובדת.
בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל ונכנס לעבודה במערכת "דבר", כחבר המערכת. כן משתתף בכתבי-עת שונים של תנועת הפועלים.
בשנת 1934 נשא לאשה את רחל בת שמואל קרונזון רופאה במקצועה.
צאצאיו; חיה, שמואל, יצחק.
יוסף משה שאלתיאל
נולד בסאלוניקי, י' תשרי תרמ"ב (1881), לאביו משה (סוחר) ולאמו רחל בת בכור שם-טוב שאלתיאל (שעלה ארצה לעת זקנה ומנוחתו בירושלים). קיבל חינוך מסורתי וכללי ואח"כ עסק במסחר באריגים.
נשא לאשה את שרה בת אהרן שאלתיאל .
תוך התעסקו במסחר בממדים גדולים ובהצלחה הקדיש הרבה מזמנו לעסקנות צבורית ומכספו לתמי כה בנצרכים ובמפעלי חסד צבוריים. בסאלוניקי השתתף ביסוד אגודת "תומכי יתומים" ובפעולות למען החזקתו. היה מעסקניו ומתומכיו הנדיבים של ביתהיתומים "אבוהב" ומראשוני החברים הפעילים בלשכת "בני ברית" מעת שנוסדה בסאלוניקי.
כשהתגורר זמן-מה לרגל עסקיו בלידז שבאנגליה ומצא שם תושבים יהודים ספרדים ללא ביתכנסת משלהם יסד ב-1923 את בית-הכנסת לספרדים.
הפרעות שהשתוללו בסאלוניקי שכנעוהו, כי אין עתיד ליהודים בגלות, הסיק את המסקנה הסופית ובשנת 1932 עלה ארצה והתישב בתל-אביב.
כאדם שכל התענינותו נתונה למעשים טובים הכיר מיד בצורך הגדול בהמשכת עסקנותו הצבורית גם כאן זנח את עסקיו והקדיש את רוב זמנו לפעילות צבורית. התחבר עם טובי העולים הראשונים מסאלוניקי והמריצם ועזר להם בעבודה ובכסף כפעולות לטובת הצבור. ב-1933 יסד יחד עם דוד פלורנטין את המועדון "קדימה", שהיה מרכז תרבותי וחברתי לעליה מסאלוניקי וצנור השפעה לתרבות עברית ולפעילות ציונית וצבורית, וכל ימיו תמך במועדון ושקד על קיומו. עד מהרה עמד על צרכי הפעולה כאן ולעסקנות הפילאנטרופית המסורתית מסאלוניקי צירף את הפעילות לעזרה קונסטרוקטיבית, ולמטרות אלה הצליח לגייס סכומים גדולים מאת בני עירו בארץ, בצרפת ובמצרים. בסכומים גדולים שתרם ושהתרים עזר לשני המפעלים שיסד בן-עירו ליאון רקנטי: "בנים לגבולם" (לעידוד החקלאות בקרב הספרדים) ו"קרן למתלמדים" (לתמיכה בצעירים ספרדים המשתלמים בהשכלה גבוהה או במדעי החקלאות). תמך ביד רחבה בסידור ספני נמל סאלוניקי היהודים בעבודה בנמל חיפה. עודד והמריץ את העליה מסאלוניקי ומיון בכלל ואף משאר ארצות המזרח, וביחוד של בעלי הון, והיה מזהיר את היהודים בארצות הללו שימהרו למלט את נפשם ואת רכושם לארץ-ישראל כל עוד לא איחרו את המועד, כי חזה מראש את השואה העומדת לבוא.
מפעלו העיקרי היה אגודת "מטבח זול לנצ