ולפולקלור, נשיא כבוד של העדה הספרדית בטבריה וחבר הועד הפועל של הנציגות הספרדית הארצית.
בתרצ"ד נבחר למועצת עירית טבריה, בתרצ"ח נתמנה לראש העיר וממשיך בכהונתו זו עד היום.
אפרים גולדשטיין
נולד בירושלים, כ"ט תשרי תרס"ג (1902), לאביו אברהם משה (יליד אודיסה, חזן, מתלמידי ר' בצלאל האודסאי, עלה ירושלימה בן 10) ולאמו חסיה מרים בת אשר זליג וואלאך (מצאצאי האדמו"ר ר' יוסלה מקוסוב . מנוחתו בצפת).
למד בחדרים ובבית-הספר של חברת "עזרה" הברלינית בירושלים, ואח"כ בבית-ספר עירוני בלונדון ובשעות הערב בתלמוד תורה בהנהלתו של הרב גולדבלום , מראשי הציונות באנגליה. ב-1914 חזר הביתה והמשיך ללמוד תורה ולהשתלם בהשכלה כללית.
בן 17 החל לכתוב בהדרכתו של פרופ' יעקב לוזנר וזמן-מה עזר למשורר סולודור בעריכת עתוןהילדים "אלומות". מאז התחיל להשתתף בעתוני הארץ וחו"ל במאמרים, כתבות, פיליטונים וכתב רומן מחיי הארץ.
ב-1922 נתקבל לשרות ממשלתי ועבד כפקיד במחלקות שונית והמשיך בעבודה עתונאית ככתב ירושלמי של עתונים יהודיים בחו"ל.
בשנת 1922 נשא לאשה את שרה בת ר' יעקב הלוי (נכדת הדיין ר' אייזיק ליב הלוי מצפת).
השתלם במשך חמש שנים במוסיקה וזמרה (תיאוריה, פיתוח הקול) בקונסרבטוריון הירושלמי, השתתף כסוליסט באוראטוריות הראשונות שהציג קארל סולומון (מורהו במוסיקה), היה במשך6 1/2 שנים חזן ראשי בבית-הכנסת "ישורון" ובזמנים שונים בבתי-הכנסת "תורה ודעת", "קרן ישועה", "היכל אבינועם" ו"תלפיות".
משהוקם שרות השידור של "קול ירושלים" (עד 14.5.43 מטעם השלטון המנדטורי הבריטי ומאז והל אה מטעם מדינת ישראל) עבד בו בקביעות כזמר, קריין, עורך, סופר וכו', וזמן-מה עבד בו כפקיד מודיעין. שטח עבודתו: קריאות בתנ"ך (פרשת השבוע והפטרה בנעימה מסורתית), קונצרטים לחזנות, זמרה עממית, זמרה קלאסית, תכניות לחגים ולימי זכרון לאומיים, תסכיתים, פינות נוער, שירי ילדים, וכו'.
פרסם מאמרים, ספורים וציורים מחיי הארץ בעתונות חו"ל, מאמרים רבים בעתונות הארץ, בעיקר בעניני מוסיקה, ספורים כלליים ובעניני מוסיקה בעתוני הילדים בארץ, עיבד ופרסם ספורי ילדים משפות לועזיות.
"מספורי הדוד אפרים" (1944) בשתי מהדורות, "צרור אגדות" (1945) בשתי מהדורות.
צאצאיו: מרגלית, אביבה, יונתן .
הלל יוסף ספיר
נולד בווילקומיר, פלך קובנה, ליטא, חשון תר"ן (19.11.1889), לאביו חיים נחמן ולאמו מרים לבית ביסקו . קיבל חינוך יהודי וכללי ואחרי גמרו גימנסיה ריאלית יצא להשתלם בגרמניה, למד באוניברסיטאות פרידברג ודרמשטאדט, ובשני המקומות היה יו"ר אגודת הסטודנטים הציונים והוסמך למהנדס אזרחי.
נשא לאשה את בתיה בת שמעון אייכנגרין מדורטמונד, גרמניה, השתקע באותה עיר ועסק במקצוע, המשיך בפעילות ציונית והיה מזכיר האגודה הציונית המקומית.
ב-23 בספטמבר 1920 הגיע ארצה עם משפחתו, אבד כשנה בניהול סלילת כביש טבריה-צמח. עבר לפתח-תקוה וניהל את סלילת קו הרכבת מראש העין אל המושבה. השתקע בעין-גנים, פתח משרד טכני פרטי לבנין ומדידה וממשיך לעסוק במקצוע. ממשיך בפעולות צבורית כיו''ר מקומי של הסתדרות הציונים הכלליים, יו"ר התאחדות בעלי בתים ובעלי רכוש, חבר המועצה של הגוש האזרחי, יו"ר הועדה הטכנית