שליד הגוש האזרחי, חבר הנשיאות של ועדת השיכון שליד מועצת עירית פתח תקוה, ועוד.
בנותיו: יהודית אשת שלמה מייזלס, רחל אשת חנוך שווארץ.
הרב שמואל אהרן שזורי (ובר)
נולד בירושלים, י"א סיון תרמ"ה (1885), לאביו בן-ציון (בנקאי, מגזע רבנים גדולים בדורות העבר, ובהם: ר' ברוך תאומים-פרנקל , ר' שמלקי הורביץ מניקולשבורג, בעל הב"ח, בעל "מגלה עמוקות", רש"י, ועוד).
למד בחדרים ובישיבות והוסמך לרבנות. בתרס"ד נשא לאשה את עלקה שרה בת הרב משה ישראל ברינשטיין (מצאצאי אבות החסידות בפולין - ר' דוד מללוב ור' יעקב יצחק רבינוביץ, היהודי הקדוש מפרשסתקא, ומצד אמה - מצאצאי ר' אהרן הגדול מקרלין).
בשנות תרע"א-ע"ה הוציא את העתון החדרי "מוריה" והשתתף בו כחבר המערכת. אח''כ היה עד שנת תרע"ט מזכיר ומנהל כולל גליציה בירושלים, השתתף בפעילות צבורית בין מיסדי הסתדרות "ירושלים" ונבחר כציר לאספת-הנבחרים הראשונה. בשנות תרע"ט-פ"א היה מזכיר משרד הרבנות המקומית בירושלים, מאז עד תש"ה מזכיר כללי של הרבנות הראשית לארץ-ישראל, ומתש"ה ואילך מזכיר ראשי של "בית-דין הגדול" (בית-הדין לערעורים שליד הרבנות הראשית לארץ-ישראל).
פרסם מאמרים בעתונים בעברית ובגרמנית בשאלות דתיות-צבוריות, חידושי-תורה בכתבי-עת תורניים, ערך והוציא בשנות תר"ץ-תרצ"ה את הירחון הרבני המרכזי "קול תורה".
בתשרי תש"ט החליף את שם משפחתו לעברית: שזורי .
צאצאיו: פרידה גיטל אשת הרב יהודה זונדל האגר, בן-ציון (מרבני ישיבת "חיי עולם"), ברכה אשת שלמה רוטבלט, חיה אשת יצחק גרוביס.
אברהם מאיר קנטורוביץ
נולד בירושלים, ט"ו אב תרס"ג (8.8.1903), לאביו ר' משה (שנקרא ר' משה מאלצ'ר על שם מוצאו מהעיירה מאלץ', ליד ביאליסטוק, מיסד ובונה שכונות רבות בירושלים החדשה: בן הרב משה בצלאל , מראשי ישיבת "עץ חיים", מחבר הספר שו"ת "משכן בצלאל" ועוד ספרים רבים) ולאמו רחל בת הרבשמואל אשכנזי (נכד ר' יעקב עמדן מזילטונה, רב בגליציה ואח"כ מראשי עדת החסידים בירושלים).
קיבל חנוך תורני ואח"כ גמר את בית-המדרש למורים של חברת "עזרה" ועסק זמן-מה בהוראה. בסוף מלחמת-העולם הראשונה עבד כלבלר ראשי באדמיניסטרציה הצבאית הבריטית בארץ ואח"כ בשלטון האזרחי ועבר את הבחינה של פקידי הממשלה. בתקופת עבודתו בהנהלת הרכבת בלוד ב-1919 השתתף ביסוד הסתדרות פועלי הרכבת. בשינות 1921/26 למד בגרמניה ואחרי שהוסמך למהנדס לבנין וגשרים חזר ארצה.
ב-1933 נשא לאשה את בלה בת יהושע חיים מינסקי. פתח בירושלים משרד טכני ומשרד לקנית קרקעות ומכירתם. יזם ליסד את "חברת בנין הישוב" בהשתתפות שוה של יהודים בעלי הון וערבים בעלי קרקעות, ממשפחת חוסייני, - שמטרתה היתה פיתוח חקלאי ועירוני בארץ בכוחות משותפים לטובת שני העמים. אחרי שהחברה נתבטלה בגלל חיכוכים בין השותפים ניסה עוד פעם ליסד חברה כזו, שנתנה סיכויים טובים ליצירת יחסי שלום בין שני העמים, אך הפעם סוכלה התכנית בשל נרגנותו של ערבי אחד ממקורביו של המופתי.
המשיך בעבודתו כמהנדס בנאי ובחקירות ובניסויים והמציא כמה המצאות ושכלולים שקיבל פטנטים עליהם. במלחמת-העולם הקונית שרת כמהנדס צבאי ליד המהנדס הראשי של הצבא הבריטי בארץ. המציא בזמן המלחמה שתים עשרה המצאות במכניקה, בחימיה. ובבנין (גשרים מיטלטלים, מקלטים מיטולטלים, שכלולים בעמודי טלפון וחשמל ועוד), שמקצתן נתקבלו לשימוש בצבא הבריטי. המצאתו בדבר גשר מיטלטל