רעיתו נפטרה בחדרה, בת 72 שנה, י"א אדר ב ת"ש (29.3.40), ובהתאם לבקשתה האחרונה הוכנס על שמה ספר תורה לבית-הכנסת הגדול בחדרה.
בעלה נפטר אף הוא בחדרה, כ"ב אייר תש"ג (27.5.43).
צאצאיו: נתן (בופאלו, ארה"ב), רחל אשת יעקב סמסונוב (חדרה), שמואל (חקלאי, מעסקני הבטחון בחדרה), יהושע, יעקב (מכסיקו).
ד"ר אביגדור (ויקטור) צ'ריקובר
בן אליעזר ולאמו חנה בת ישראל פייבל חייקין. נולד בכ''ו אלול תרנ"ד (15.9.1894) בפטרבורג. אביו היה אחד מחשובי העסקנים הציוניים ברוסיה (ראה תולדותיו בכרך זה). למד בגימנסיה קלסית במוסקבה, וכשגמר את חוק למודיו בגימנסיה למד מספר שנים באוניברסיטה המוסקבאית, ואח"כ עבר ללמוד באוניברסיטה הברלינאית וסיים את חוק למודיו בה בקבלת תואר ד"ר לפילוסופיות.
בשנת 1920 נשא לאשה את אביגיל בת בצלאל לוריה.
בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. בשנת 1927 פרסם את עבודתו הראשונה לחקר התקופה ההלניסטית בשם: "יסודי הערים ההלניסטיות" (בגרמנית), ובשנת 1928 נתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים כעוזר מדעי. בשנ-פ 1928-1934 היה מדריך במחלקה למדעי הרוח והחל משנת 1934 נתמנה למרצה בהיסטוריה עתיקה של יון ורומה.
בשנת 1931 פרסם את מחקרו היסודי בהוצאת "דביר" בשם: "היהודים והיונים בתקופה ההלניסטית" ובשנת 1937 פרסם את מחקרו האנגלי על א"י בתקופת מלכי בית תלמי.
לפי הצעת הוצאת "אמנות" חיבר ספרי היסטוריה ללמוד בבתי הספר התיכוניים בחמשה כרכים: א. המזרח העתיק; ב. יון; ג. רומי; ד. ימי הבינים; ה. הזמן החדש עד 1776, שיצאו כבר במהדורות רבות, ובתש"ה יצא בהוצאת האוניברסיטה ספרי המדעי "היהודים במצרים בתקופה ההלניסטית הרומית לאור הפאפירולוגיה,". הספר הזה הוכתר ב"פרס ירושלים" תש"ו על שם דוד ילין.
בתש"ז קבל את המנוי לפרופסור מן המנין באוניברסיטה העברית בירושלים.
צאצאיו: לאה אשת צבי רבינוביץ, בצלאל .
עמנואל ינון הרוסי (נובוגרבלסקי)
לאביו בן-ציון נובוגרבלסקי (הרצלאי ועברי נלהב שדיבר עם בנו עברית מקטנותו) ולאמו ראסה בת פנחס אלטהויז.
נולד כ"ו אב תרס"ג (19.8.1903) בניקולייב (רוםיה הדרומית)- חנוכו העברי והציוני קיבל בבית אביו. למד בבית-הספר העברי בניקולייב, אחד המועטים שהוחזק בימים ההם (לפני היות "תרבות") על חשבון ההסתדרות הציונית במקום. כן למד מפי מורים מיוחדים מקצועות עבריים לחוד: תלמוד, תנ"ך, דקדוק. עברית החל כותב בילדותו, ואביו היה גם משלם לילד שכר-סופרים בעד כל שיר וספור. יחד עם קבוצת ילדים הוציא עתון עברי (בשאפירוגראף) בשם "ציוני קטן". בתערוכת כתבי הילדים בעברית, שנערכה בשנת 1913 בפטרבורג ע"י "חברת מפיצי השכלה" ברוסית זכה לאות הצטינות. את חינוכו הכללי קיבל בגמנסיה, ואחר-כך למד - לפני עלותו לארץ-ישראל - כשנתיים בפאקולטה המדיצינית באודיסה, וכשנה שמע הרצאות במכון למדעי הרוח שם. היה חבר ועד הסטודנטים באוניברסיטה. נמנה עם ראשוני מפלגת צ. ס, "צעירי ציון" ברוסיה (1920) וכן עם קבוצת המארגנים של הסתדרות הנוער הציונית-סוציאליסטית. היה ציר דרום-רוסיה בועידתה הראשונה בקיוב (במחתרת 1923). ערך הוצאות נוער ציוניות בלתי ליגאליות בשפה הרוסית (בין השאר את הקובץ "אנחנו" - שם עברי לחוברת כתובה רוסית בהקטוגראף). הורה עברית לקבוצות של חברי