הסתדרות הנוער. נמנה עם הסתדרות מורים עברים במחתרת. פעמים אחדות נאסר וישב בבית-סוהר של ג. פ. או. (1920, 1922 ו-1924). היה חבר "החלוץ".
עלה לארץ-ישראל בשנת 1924, לאחר המאסרים ההמוניים שנערכו ברוסיה, כ"גולה ציון". עבר דרך ארוכה של גלגולי חלוץ. ראשית עבודתו כחבר פלוגת "עין חרוד בזכרון-יעקב. עבד ביבוש ביצות כברה והביצות שעל גדות נחל קישון (במקום שאח"כ היתה התישבות החסידים), בנמל ובבנין המרכז המסחרי הישן בחיפה, במקוה ישראל, בירושלים. היה חולה מאלאריה קשה במשך שנים. מחלה זו היתה בין הסיבות העקריות שהכריחוהו בשעתו לעזוב את העמדה הגופנית ולהשתקע בתל-אביב, וסייעו לעבודתו הספרותית והאמנותית. כאן היה בין מיסדיו של התיאטרון הסאטירי "המטאטא", כתב עשרות מערכונים ופזמונים במשך 25 תכניותיו הראשונות של התיאטרון הזה. "המנון לתוצרת הארץ" - הקומדיהרויו הראשונה העברית בארץ-ישראל - היא מפרי עטו. היה ראשון לתעמולת רעיון "תוצרת הארץ" החרשתית - בפזמון ובבדיחה. רבים מפזמוניו נהפכו לשירי-עם אנונימיים כמעט (בין השאר; "שיר ערש", "ירושלים עיר הקודש" וכו'. אחד מפזמוניו, המוקדש לאסיר שמחה חינקיס ב-1929; "למה זה פחדת" - נאסר מטעם המשטרה). בין מחזותיו -שהועלו על במות אחרות: "ברית אחים" - רויו שהוצג באמפיתיאטרון של "יריד המזרח" ב-1936, '"משא ביאליק", מחזה השעשועים "מגלת אסתר", המוצג עתה. ע"י בתי ספר, "שלוש תקופות", שהוצג בארץ ובגולה ע"י הסתדרויות נוער ועוד בשנת 1926 נשא לאשה את חנה בת יעקב פלדמן מאודיסה.
את מאמרו הראשון הדפיס ב-1926 בעתון של גדוד מגיני השפה "לעם". את שירו הראשון ב"דבר" (המוסף הספרותי) 1927. ב-1929 הוציא חוברת "שירים ופזמונים" (בקורת עיין ב"אגרות של ח. נ. ביאליק כרך ה': ר' בנימין - "ההד"). ב-1931 -1933 פרסם ב"הארץ" בקביעות שורה של ספורים, פיליטונים, חרוזים, דברי בקורת תיאטרונית וכו'. כן פרסם במשך השנים בהוצאות שונות (עתונים, שבועונים, קבצים וכו') בכוון זה. לא קיבץ עד כה את כתביו. ב-1941 פירסמה "ספרית פז" את שירו "העכביש והדרור" בצורת חוברת מצוירת. פרסם בשנים האחרונות שורה של פואימות ושירים ב"דבר לילדים". משנת 1933 ניהל את לשכת העתונות של "יריד המזרח". משנת 1939 - מנהל את מחלקת ההסברה של "כופר הישוב" ושל "מגבית ההתגיסות וההצלה" (בין השאר פירסם בחתימתו ובשיתוף עם הצייר נ. גוטמן חוברת מצוירת לנוער בחרוזים "מה זה כופר הישוב?"). מספר שיריו וספוריו תירגמו בשעתם לאידיש ולפולנית. חבר אגודת העתונאים בת"א. חבר ועדת התרבות של מועצת פועלי ת"א. צאצאיו: אבנר, יניב, יעל .
דבורה בארון (אהרונוביץ)
נולדה בעיירה אוזדה, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), י"ח כסלו תרמ"ח (1887), לאביה הרב שבתי אליעזר (רב באוזדה, פלך מינסק). בילדותה נתן לה אביה חינוך תורני כמו לבן. בשנות 1907/8 למדה בגימנסיה רוסית במאריאמפול ואח"כ עסקה בהוראה עברית והחלה כותבת ספורים על חיי העיירה היהודית בליטה. את ספוריה הראשונים פרסמה ב"המליץ'' וב"השלוח".
עלתה ארצה בשנת תרע''א והצטרפה למפלגת "הפועל הצעיר". נישאה ליוסף אהרונוביץ, ממנהיגי המפלגה ועורך השבועון שלה, שמילא בשעתו תפקיד מדריך ומחנך בישוב החדש והיא ערכה בו את החלק הספרותי בשנות 1911/13 ו-1920/23. בשנות מלחמתהעולם הראשונה (1915/19) גורשה עם בעלה מא"י ע"י השלטונות הטורקיים לאלכסנדריה של מצרים, בין שאר נתיני "ארצות האויב", ועזרה לו בהוראה ובמפעליו הספרותיים שם (ראה כרך שני, עמוד 885).
פרסמה הרבה רשימות וספורים, בעתונים כלליים וספרותיים ובקבצים שונים, ואף בספרים מיוחדים אלה : "ספורים" - הוצאת "דבר" 1927 ; "קטנות" הוצאת "אמנות" 1933 (זכה בפרס ביאליק של עירית תל-אביב ב-1934); "מה שהיה" - ספורים מקובצים בהוצאת "דבר" 1938; "לעת עתה" - הוצאת "עם עובד" סדרת "לדור" 1943 (זכה בפרס רופין של קהלת חיפה ב-1944); "משם" - הוצאת "עם עובד" סדרת "שחרות" 1946. ערכה ביחד עם אליעזר שוחט את כתביו של יוסף אהרונוביץ (הוצאת "עם עובד" 1941 - 2 כרכים). תרגמה מצרפתית את "מאדאם בובארי" לפלובר (הוצאת שטיבל 1932).
ביבליוגרפיה : יעקב קופליביץ : "דבורה בארון''. "הפועל הצעיר", גל' 19. תרפ"ז. יעקב שטיינברג: "על דבורה בארון", "הפועל הצעיר", גל' 22, תרפ"ז. ד. א. פרידמן: "אור זרוע", "כתובים", גל' כ"ח, תרפ"ז. א. אובסי: "ספורי דבורה בארון", "הדואר", גל' כ"ז, תרפ"ז. א. ז. בן ישי: "דבורה בארון", "הארץ", גל' 308, תרפ"ז. יציב: "הענוגה", "קונטרס", חב' כ"ז, תרפ"ז. נתן גרינלבלאט: "בתחומי החיים והמות", "נתיבות", חב' 9, תרפ"ז. י. זמורה : "ספורי דבורה