בתרצ"א טפל יחד עם אחיו, הרב צבי הירש ה כהן-קהאן מנ"ו-יורק, בחדוש הישוב היהודי בחברון וגייס סכומים נכרים להחיאת מוסדות התורה והחסד במקום.
בתרצ"ז הופיע בפני ועדת-פיל בשם הישוב הישן בירושלים, ובנאום מזהיר שנאמר באנגלית רהוטה הזים את הדעה שכאלו בני הישוב הישן מתנגדים לציונות.
בתש"ג החל בהוצאת שבועון בשם "נרות שבת" המכיל חומר ספרותי ופובליציסטי על ערך השבת וקדושתה.
בתש"ד נתמנה כחבר "בית הדין לעדות החסידים" בירושלים, וכן כראש ישיבת "בית ועד לחכמים" במאה שערים, ירושלים, בה הוא מרצה שעורים יום-יומיים בתלמוד.
בתש"ז עסק יחד עם יצחק ורפל , הרב עמרם ברב"י בלאו ואחרים ביסוד ישיבה לתורה ואמנות בגבעת שאול על יד ירושלים.
בתש''ח יצא בשליחות ציבורית לארצות הברית ליסוד מוסדות כלכליים-קונסטרוקטיביים לבני הישיבות בירושלים.
לפני עשר שנים החל לטפח רעיון ליצירת תהליך של "תשובה" לשמירת התורה, שיקיף את כל חוגי הישוב, והוא מאמין שראשונים לכך יהיו חברי הקבוצים והקבוצות בארץ. לשם מטרה זו הוא מקדיש את מיטב כחותיו בכתב ובע"פ, מפרסם מאמרים ומופיע כנואם ומתוכה בכנוסי פועלים, חבר-הקבוצות ועוד, מקדיש שבתות להטפה ווכוח בקבוצים בעמק ובגליל ובנגב ודבריו עושים רושם.
כתב מאמרים ב"החרות" (ירושלים), "דיא יידישע צייטונג" (מונקאטש), "במערכה" (ירושלים), "דאר היום", "הצופה'', "סיני", "במישור", "קול יעקב", "מחזיקי הדת", "הפוסק", "גליונות בית הכנסת הגדול בת"א" ועוד.
השתתף כציר לועידות שונות של "המזרחי", בכנוס הסופרים ואנשי הרוח, בכנוסי "אגוד סופרים דתיים", כנוס ארצי למען השבת, כנוסי פעילי התרבות של "הסתדרות העובדים" ועוד.
חובב ספר ומאסף ספרות רבנית, הקים לו בירושלים את אחת הספריות הנהדרות בארץ.
צאצאיו; שמואל (מזכיר המחלקה לארגון המועצות-הדתיות במשרד שר-הדתות במדינת ישראל). פנחס-פלאי (סופר ומשורר, משתתף ב"דבר", "הפועל הצעיר" וכו'), מנחם, טובה, שרה, יהודית, עמרמה.
קלמן בר-לב (ליברטובסקי)
נולד בשדלץ, פולין, בשנת תרנ"ז (1897), לאביו עקיבא ליברטובסקי ולאמו חוה בת גרונם פרידמן.
קיבל חינוך מסורתי, השתלם בהשכלה עברית וכללית, החל לעסוק בהוראה עברית והיה מראשוני המיסדים והפעילים בתנועת "צעירי ציון" בפולין ואח"כ מזכיר מרכז "החלוץ".
עלה ארצה ב-1920 ועבד כפועל בכבישי הגליל, אח"כ היה במשך שנים אחדות מורה במושבות ופרסם כתבות בעתונים ופיליטונים ב"הפועל הצעיר" (בחתימת "בן עקיבא").
נשא לאשה את טובה בת יהושע קרמליק.
בשנת 1927 נתמנה לסופרו הקבוע של "דבר" בפתח תקוה ומ-1934 ואילך עבד כחבר במערכת העתון בתל אביב. במשך שנים אחדות עבד בריפורטאזה, בעיקר מישיבות מועצת העיריה וגם בשאר ענפי החיים הצבוריים. השתתף בעריכת העתון היומי המנוקד "הגה" ובעריכת עתון-הצהרים של "דבר". מזמן לזמן היה מפרסם שירים הומוריסטיים בחתימות שונות ואף תרגם שירים מאנגלית.
היה פעיל בתנועת המושבים וחבר במושב כפר אז"ר.
נפטר בביתו בכפר אז"ר ביום ט"ו חשון תש"ג (26.10.42) והובא לקבורה מבית מערכת "דבר" בת"א לנחלת יצחק.
צאצאיו: חוה, יהושע .
לזכרו יסדה מערכת "דבר" פרס שנתי לריפורטאז'ה על שמו.