רבות ליד חבר הלאומים בז'נבה) מכתבי המלצה חמים לז. ד. ליבונטין (המנהל הראשי של בנק אפ"ק) וליהושע ברזילי-אייזנשטדט (גזבר סניף הבנק בירושלים בזמן ההוא), שיקבלוהו כראוי ויעזרו לו לסידורו בארץ. אך בעלותו ארצה בפורים תרס"ו לא הלך לחפש שתדלנים ותומכים אלא יצא לעבוד בפועל חקלאי בין החלוצים והם חקרו ודרשו על אודותיו ולא מצאוהו. רק אחרי שהתקפות קשות של קדחת הכריחוהו לעזוב את העבודה עלה. ירושלימה ונתקבל לתלמיד עובד ב"בצלאל". היה מטובי התלמידים. הצטיין בטעמו ובכשרונו האמנותי ונתחבב על חבריו ומכיריו בנועם הליכותיו ובנדיבות רוחו. עסק בפעילות צבוריית בחוגו ובכספי חסכונותיו הקטנים תמך בכל ענין שיש בו תועלת לצבור (פעם תרם בבת אחת ובשמחה 200 פרנק, חלק גדול מרכושו אז, לענין צבורי ספרותי).
בגלל התקפות חוזרות של הקדחת הוכרח פעמים לעזוב את הארץ (פעם לפקודת הד"ר מזיא ופעם לפקודת הד"ר נפתלי וייץ) , ואחרי שהותו זמן-מה בחו"ל חזר לירושלים ולעבודתו ב"בצלאל".
ב-1915 נשא לאשה את נדיה בת יצחק נודלמן (רופאת שנים).
בעקב רדיפות השלטון הטורקי בשנות מלחמתהעולם הראשונה הוכרח לברוח לטבריה וכשהוכרח גם הפרופ. ב. שץ להמלט שמה טיפל בו כמו בן מסור באביו. השקיע עבודה רבה בהכנתו ובעריכתו של הספר "ירושלים הבנויה" לפרופ. שץ.
אחרי המלחמה חזר. ירושלימה ועמד בראש המחלקה לחריטה ולציור בנחושת ב"בצלאל". הופיע באספות בעניני צבור ודבריו נשמעו בתשומת לב.
בגלל שבר רגל היה מרותק למטתו קרוב לעשר שנים, הוסיף להתענין בכל הנעשה בבנין הארץ ובישוב, אך סבל מאד מבדידותו. אשתו טפלה בו במסירות, אך, ידידיו מלפנים כאילו שכחוהו.
נפטר בירושלים, כ"ב סיון תש"ז (10.6.1947).
ד"ר משה סנה (קליינבוים)
נולד בראדזין, פלך שדלץ, פולין, (מרכז חסידי מובהק, מושב שושלת האדמו"ר מרדכי יוסף לייגר , מתלמידי ר' שמחה בונים מפשיסחה ור' מנחם מנדיל מורגנשטרן מקוצק , נכדו האדמו"ר ר' גרשון חנוך . גדול בתורה שידע גם מדעי הטבע, גילה במסעותיו את החילזון - לפי דעתו, והנהיג מחדש לעצמו ולחסידיו לצבוע פתיל הציצית בתכלת החילזון) ט"ו טבת תרס"ט (6.1.1909), לאביו שמעון (חניך בית-המדרש הישן, ציוני פעיל מנערותו, מורשה הקק"ל בעירו, סוחר, נציג היהודים בעיריה ולוחם לזכויותיהם, מחלוצי תנועת הקואופרציה היהודית בפולין ונשיאהכבוד של הבנק לקואופרציה בעירו; בן ר' צבי , שנקרא הרשל לוי'ס , מראשי הקהילה בפולאבי, מחשובי חסידי וארקי, ואשתו ינטיל , אשת חיל שניהלה יחד אתו עסקי-מסחר גדולים עם ארצות-חוץ) ולאמו חוה (עסקנית ציונית פעילה, בשנותיה האחרונות נשיאת סניף ויצ''ו בראדזין) בת ר' יחיאל פישל ליכטנשטיין, שנקרא פישל ראדזינר , מ"יושבי-השולחן" אצל הרבי מקוצק ואח"כ אצל הרבי מגור, ואשתו גיטל , אשה למדנית ויראת-שמים שעסקה כל ימיה בצדקה ובמעשים טובים והיתה, אחותו של עוה"ד בוריס סטאבסקי, מראשוני חו"צ בפולין, וממיסדי "בני משה", ממקורביו של אחד העם ). (הוריו נספו ב-1944 בידי מרצחים פולנים, ימים ספורים לפני הדיפת הצבא הנאצי מאותו אזור של פולין, ואחותו היחידה רחל , נרצחה בידי הנאצים במחנה-הריכוז בטראבניקי).
קיבל בבית הוריו חינוך מסורתי ולאומי עד גיל בר-מצוה. מאז למד בגמנסיה ממשלתית פולנית בפרלאבי, שם היה בבית אבי-אביו, שלימדו בערבים ובשבתות ש"ס ופוסקים, בגמנסיה היה נתון באוירה של קנאות קתולית ושנאה ליהודים המעטים שלמדו בה, ונתקבלו רק בברירה קפדנית מאד, אם עברו את הבחינות בהצטיינות. אחרי גמרו את הגימנסיה ב-1920 לא נתקבל למחלקה הרפואית באוניברסיטת וארשה (בגלל ההגבלות לקבלת יהודים). ולמד שנתים במחלקה למדעי הטבע ורק אח"כ נתקבל למחלקה הרפואית וב-1935 הוסמך לדוקטור לרפואה. בשנות לימודיו היה פעיל מאד בתנועת הסטודנטים היהודים בוארשה, נמנה על האגף הציוני הראדיקאלי "על המשמר" והתבלט בכושר מנהיגותו ובפעולתו החינוכית הציונית בקרב הנוער הלומד. משנת 1926 עמד בראש הסתדרות הסטודנטים הציונים "ירדניה" וב-1929 נבחר ליו"ר אגודת לומדי-הרפואה היהודים. הוזמן על-ידי הועד המרכזי של הסתדרות הציונית בפולין למילוי תפקידים כלליים. השתתף ב-1930 במפעל הבחירות לסיים הפולני לטובת הגוש האופוזיציוני בראשותו של יצחק גרינבוים . ב-1931 השתתף במערכה העתון היומי הציוני "נובה סלובו". בשנת 1932 עם עזיבתו של יצחק גרינבוים ואת פולין נבחר הוא לועד המרכזי של הסתדרות הציונית בפולין ולנשיאותו ולנציגי בנשיאות המשרד הארצישראלי בוארשה. נבחר ברא