השתתף בפעילות בחיים הצבוריים של המושבה, שימש זמן רב כמוכתר המקום, היה חבר בועד המושבה והנהו עד היום גבאי בבית הכנסת.
בתו: מלכה אשת שלום סוורדלוב (בן הביל"ויי אליהו סוורדלוב).
יוסף קרביצקי
נולד בברוזובקה, פלך פולטאבה, אוקראינה, א' תשרי תר"ם (1879), לאביו ר' מרדכי (סוחר). למד בחדרים ובישיבות מיר, טלז, וולוז'ין. ועוד בישיבה גילה את נטיתו לפעילות צבורית ביסדו שם יחד עם חבריו אגודה לגמילות חסדים.
התישב בצ'רניקוב, עסק במסחר והיה פעיל בעניני הצבור היהודי והתנועה הציונית. היה גזבר חברת "תמיכה לעניים" וחבר תומך ופעיל ביתר המוסדות והאגודות למעשי צדקה וחסד, עסקן לטובת הישיבות במרכזי התורה בליטא וכן לטובת מפעלי התנועה הציונית ומוסדות הישוב הישן בארץ-ישראל.
ממיסדי הגימנסיה העברית "תרבות" וגן הילדים העברי הראשון בעיר.
כשהציונות נאסרה ע"י הבולשביקים המשיך את העבודה הציונית באופן בלתי ליגלי ולמרות סכנת הנפש מסר את דירתו למטרות ציוניות. כאשר הוחרם הרכוש הפרטי ע"י הבולשביקים נהרס מצבו הכלכלי בהחלט ונאלץ לקבל משרה צבורית בשכר, כי כל עסקנותו עד כה היתה תמיד שלא על מנת לקבל פרס ואז נבחר לחבר הנהלת בנק הלואה וחסכון בעיר ועבד כפנקסן עד עזבו את רוסיה.
ב-1922 נאסר עם ראשי הציונים בעיר על פעולות ציוניות ע"י הג. פ. או. וכששוחרר בשבת והוזמן למשרד לחתום על שחרורו, סירב ונשאר לשבת עד אחרי השבת, למרות הסכנה הגדולה בימים ההם.
נשא לאשה את שרה לבית ז'ק .
אחרי פרוץ מהפכת פברואר 1917 ברוסיה היה יו"ר הקהלה הדימוקרטית הראשונה בצ'ניגוב ויו"ר ההסתדרות הציונית, השתתף בפעולות הארגון של האוטונומיה הלאומית באוקראינה, ואח"כ בפעולות העזרה לפליטים בעת מלחמת-האזרחים והפרעות בואוקראינה.
בתרפ"ה הצליח לצאת מרוסיה ולעלות ארצה. התישב בחיפה. סבל זמן מה מחוסר עבודה, נתקבל אח"כ כמנהל חשבונות ראשי בבית המסחר ל. גליקמן ועבד שם עד יומו האחרון. וכאן חזר לפעילותו הצבורית, ביחוד בשטח הדתי והסוציאלי, התמסר לארגון סניף המזרחי בחיפה מיסודו והיה יו"ר הסניף, התמסר לחנוך הדתי ולבנין ביה"ס "נצח ישראל" בכל כחותיו והשפעתו הצבורית. היה חבר במועצת הישיבה "תפארת ישראל" והיה מיוזמי "הקרן המאוחדת לכל הישיבות בארץ".
היה חבר לועד בית החולים "הדסה" ושקד על הקמת בנין בית חולים הראוי לעיר ולצרכיה. היה גם פעיל בהנהלת "כופר הישוב" ושקד למען הקרנות הלאומיות.
ביתו היה פתוח לכל סובל והיה עוזר להקל את סבלם, מוקיר רבנן ואוהב ישראל. נבחר לועד הקהלה ובמשך כמה שנים היה סגן יושב-ראשו (מתרצ"ב).
נפטר בחיפה, כ"ז ניסן תרצ"ט.
במלאות שנה, לפטירתו הוציאו קרוביו וידידיו לזכרו את הספר "זכר יוסף".
בניו: דב (פקיד בועד הקהלה בחיפה), אברהם יו סיפון (מורה בביה"ס הדתי "נצח ישראל", ממיסדי איגוד-הספורט הדתי "אלי-צור").
שמעון דב פולני (פולסקי)
בן יחיאל ולאמו דינה בת מרדכי יבולינסקי. נולד בי"ח אייר (ל"ג בעומר) תרכ"ח בעיר סמילה, פלך קיוב (אוקראינה), היה ממשפחה אמידה.
קבל חנוך יהודי וכללי. היה תלמיד חכם ובקי בספרות היהודית העתיקה והחדשה וחו"צ מילדותו. כשנוסדה ההסתדרות הציונית היה לעסקן חרוץ ופעיל בתנועה הציונית בניקולייב, ששם השתקע. עסק במסחר.
נשא לאשה את ריסי בת ד"ר בלינקין מצ'רקסי.