רבות, חבר ועד החברה הא"י לבוטניקה וחבר הועדות המקצועיות לבוטניקה ולזואולוגיה של ועד הלשון.
בתו ברוריה אשת ד"ר הלמוט מיהזאם , גמרה את הסמינר למורות בת"א, למדה מדעי הטבע בז'נבה (שווייץ) ובאוניברסיטה העברית ובאן הוסמכה לדוקטור למדעי הטבע. פרסמה מאמרים בעניני זואולוגיה בכתבי עת מדעיים בחו"ל (בעיקר באנגליה ובאמריקה). קיבלה פרס בעד עבודתה המדעית מאת "ארגון נשים בינלאומי לעבודה מדעית".
ד"ר אליהו בלנק
נולד במארמורוש-סיגט, רומניה (לפנים הונגריה), טבת תרמ''ז (1.1.1887), לאביו יהושע (סוחר) ולאמו אסתר בת צבי טאוסקי. קיבל חינוך מסורתי, גמר גימנסיה ומחלקה למשפטים ולתורת המדינה באוניברסיטת בודאפשט והוסמך לד"ר ולעורך-דין ועסק במקצועו בעיר מולדתו, שהיתה מרכז יהודי-חסידי חשוב בצפון-מזרח הונגריה להשפעת ההשכלה העברית והתחיה הלאומית הסתננה אליה ממזרח-גליציה הקרובה.
השתתף ביסודה ובהנהגתה של ההסתדרות הציונית בהונגריה, ואחרי מלחמת-העולם הראשונה בטרנסילבניה שסופחה לרומניה. יסד ב-1906 את האגודה הציונית הראשונה בסיגט ועמד בראשה וב-1908 השתתף בעריכת הירחון "אהבת ציון" שיצא באידית ובהונגרית- ב-1917 כשפרץ משבר כספי בהסתדרות הציונית בהונגריה ומשרדה ועתונה המרכזי (השבועון ("ז'ידי סמלה") עמדו להחסל, אז אסף קרן בת מאה אלף כתרים, והודות לזה יכלו להמשיך את קיומם. היה חבר הנשיאות בכינוסים הארציים של הציונים בהונגריה ואח"כ בטרנסילבניה.
בתקופת ההתפוררות של האימפריה האוסטרית, לרגל תבוסתה במלחמה בסוף 1918 ארגן הגנה עצמית יהודית בעלת כח, שהצילה את יהודי מארמרוש מפרעות. אח"כ יסד בסיגט את אגודת-הספורט הציונית "שמשון". שחבריה, בחורים בעלי אגרוף, נתנו לא פעם לקח לסטודנטים הרומניים האנטישמיים, שבסיגט לא כדאי להתגרות ביהודים, בגלל זה היה לצנינים בעיני השליטים המקומיים, שנבצר מהם לשבוע נחת מנצחונות בחוריהם על היהודים, ולא פעם איימו על חופשתו ועל שלמות גופו, אך הוא עמד בקרירות ובאיתנות על זכויות היהודים ועל זכותו לפעול להגנה עליהן. ב-1919 יסד בסיגט בית-ספר עברי וארגן את פעולות הג'וינט לעזרה כלכלית ליהודי העיר והמחוז. באותה שנה כתב את תולדות יהודי מחוז מארמורוש (מחוז סגור בין רכסי הרים, שיהודיו היוו חטיבה עממית שרשית, שנשתמרה מהתבוללות), תרגם להונגרית את "מדינת היהודים" להרצל, כתב והוציא חוברת להסברת הציונות, פרסם הרבה מאמרים בעתונים ציוניים וכלליים בהונגריה ובטרנסילבניה ובשנות 1921/22 השתתף בעריכת השבועון הציוני האידי "יודישה צייטונג" בסיגט.
ב-1926 עלה ארצה, ובשנות-1929/30 ערך והוציא את השבועון "ירושלים" והשתתף כעתונאי בקונגרס הציוני בציריך ב-1929. וכשסגרו השלטונות את העתון "דאר היום" בגלל בקרתו החריפה על הממשלה בגלל עריכת הפרעות באותה שנה ויהודי ירושלים נשארו ללא עתון שיודיעם על המתרחש בארץ, מסר את עתונו ורשיונו לרשות "דאר היום" והדפיס בו את הידיעות היום-יומיות מחזית הפרעות בארץ ואת תגובת דעת הקהל העברית על המאורעות ועל האשמים בהם.
ב-1931 יסד בירושלים את התאחדות עולי מארמורוש ועמד בראשה עד שהתמזגה בהתאחדות עולי הונגריה.
ב-1929 נשא לאשה את לאה בת יצחק קינד. יסד את ספרית "תמצית" וחיבר והוציא ספרים קטנים תמציתיים במדעים שונים לתועלת ההמונים, שבהם מקבלים את הידיעות בשפה פשוטה וקלה ובקיצור אך גם באופן מקיף. הספרים שהוציא עד כה: דברי ימי ישראל (1935), היסטוריה כללית, הזמן העתיק (1937), היסטוריה כללית, ימי הבינים והזמן החדש (1938), גיאוגרפיה של ארץ-ישראל (1941), ספר יהושע (1948). הספר "ארץ-ישראל" יצא בשבע מהדורות ויתר ספריו בשלש מהדורות.
צאצאיו: רחל, יהושע.
יהודה חקלאי
נולד בפינסק, פולסיה (רוסיה הלבנה), בשנת תרנ"א (1891), לאביו משה ליב דיכטר ולאמו פסיה בת ר' אהרן דננברג (עסק בספנות מסחרית על נהר דניפר ויובליו). למד עברית מפי הוריו, שהיו מדברים עברית בביתם. גמר שבע מחלקות בבית ספר עברי מתוקן בפינסק מיסודם של המורים חלוצי ההשכלה העברית א. א. פיינשטיין, גיטלמן ומושקובסקי (זה האחרון נרצח בין 36 קדושי פינסק, שנרצחו ע"י