טרף לבחורים המתכוננים לעלות לחיי עבודה בארץ. בגלל פרוץ המלחמה נתעכבה נסיעתו ובשנות 19151917, בעת הכיבוש הגרמני, היה מורה בבית-ספר עממי ממשלתי בליסקובה.
בקיץ תר"פ עלה ארצה בתור חלוץ יחד עם קבובת חבריו בני עירו וסביבתה. עבד בכבישי חיפה-ג'דה, צריפין, בית-שאן ועוד. כשנוסדה ועדת התרבות המרכזית של הסתדרות העובדים הכללית נתקבל לעבודת הוראה ונשלח לעמק יזרעאל בעת העליה לגוש חרוד. היה מורה בכפר-ילדים בגבעת המורה, במושב בלפוריה ואח"כ מנהל בית-הספר לנוער העובד בירושלים.
נשא לאשה את אסתר בת משה יצחק וואלק (מחבר "משלי עם" בחרוזים, ראה את הערך שלו בספר זה).
השתלם על-ידי לימוד, קריאה ותיור בידיעת הארץ והארצות השכנות והרבה לתור בכל הארץ משני עברי הירדן, סוריה, הלבנון, קפריסין, מצרים, עיראק ועד קורדיסטאן הגיע. משנת 1926 משמש כמרצה נודד מטעם מוסדות התרבות של ההסתדרות בידיעת הארץ והארצות השכנות, הדריך בהן (חוץ מבעיראק) טיולים רבים ופרסם על נושאים אלה מאמרים רבים בעתוני הארץ והגולה.
מזכיר "תיור וטיול" של הסתדרות העובדים הכללית וחבר בועד הסניף התל-אביבי של החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
צאצאיו: מגן. לאה.
ד"ר יצחק (בראוור) ברור
נולד בדיאקובצה, מחוז קולומיאה, מזרח-גליציה, י"א תשרי תרנ"ח (10.10.1897) לאביו ר' מיכאל הכהן בראוור , סופר וחוקר, עלה לארץ עם אשתו ב-1925 והתישב בפתח-תקוה ונטע פרדס- (נכדו של ר' מיכ אל בראוור שעלה ארצה לפני כ-90 שנה מקאלוש שבגליציה ומנוחתו בצפת) ולאמו לאה בת ר' אברהם ציימער. קיבל חינוך תורני, גמר גימנסיה, למד בביתהמדרש לרבנים ובאוניברסיטה בוינה והוסמך לד"ר לפילוסופיה ובמשך שנה אחת היה מורד, בבית-ספר תיכוני יהודי בקילץ שבפולין.
עלה ארצה בספטמבר 1920 ומאז הוא מורה לגיאוגרפיה והיסטוריה בבית-הספר הריאלי בחיפה.
מהפעילים ומבין אלה שעצבו את דמותה הרוחנית של חיפה בכ"ח השנים האחרונות נשא לאשה את סגולה בת גרשון נוסבאום. פעיל בעבודה צבורית ותרבותית כחבר ועד סניף המורים בחיפה, חבר הועד הארצי של ארגון מורים תיכוניים, ממייסדי הפעולה למען הקה"ק בחיפה וממנהליה בשנות 1920/25, מיסד "אהל שם" בחיפה ופעיל בו בשנות 1931/35, מיסד "תנ"ך לעם" בחיפה ופעיל בו בשנות 1938/43.
השתתף בקונגרס בינלאומי לגיאוגרפים, קמברידג' 1928. כתב מאמרי בקורת על ספרי גיאוגרפיה ארצישראליים בירחון הגרמני הראשון במעלה במקצוע זה, "פטרמאנס מיטטיילונגן". חיבר את ספרהלימוד תולדות הזמן הקדום (מהדורה ראשונה חיפה תרצ"ד-ת"ש, מהדורה שניה בהוצאת "יבנה" תש"ו).
צאצאיו: איתן (היה בין אסירי כ"ג כובשי שממות ביריה התגייס לצבא ההגנה לישראל, נפצע ונעדר מפעולה בט' תמוז תש"ח בהגנה על המשלט "ירדה" שע"י משמר הירדן. בקרב פנים אל פנים עם הסורים הראה אומץ לב וקור רוח בהחזירו בקרב 2 רמוני יד לפני שהתפוצצו - חזרה לאויב), אראלה ז"ל, נחמיה, שלומית.
יוסף צבי מלר
נולד בכפר פבלבה שליד רוז'ינוי, פלך גרודנה בשנת תרכ"ז, לאביו משה ולאמו חנה (היו חקלאים ברוסיה והועלו ארצה בתרמ"ג עם קבוצת "אחת עשרה העביות" המפורסמת ע"י יחיאל בריל, עורך