רשים לפרשיות השבוע (הוצאת "מסדה" תש"ז), "בת ישראל באגדה" (בכתב-יד).
צאצאיו: יוסף (חבר משק "שדות ים" בקיסריה), צפרירה (גננת), עדיאל .
יחיאל פרנקל
נולד בראדום, פולין, כ"א אדר תרמ"ג (20.3.1883), לאביו ר' ישראל (פדגוג ובלשן, סופר ומשורר ; מענף המשפחה פרנקל-תאומים , משלשלת-יוחסין של שמונה דורות למדנים וחסידים, עבר להשכלה ולמחנה המתנגדים לחסידות: תלמידו ומקורבו של הרב שמואל מוהליבר בעת היותו רבה של ראדום, והלך בדרכיו בהפצת רעיון חיבת ציון בעירו; תרגם את "שרה בת שמשון" ללסינג ופרסם ב"האסיף" של נ. סוקולוב לשנת תרמ"ט את הפואימה שלו "משא אסתר" ומאמרים ב"הצפירה", "המליץ", "המגיד" ו"השחר"; מגדולי מפיצי ההשכלה בפולין, יסד בראדום "תלמוד תורה" מתוקן; נפטר כ"ז אדר תר"ן) ולאמו שפרינצה בת יחיאל קירשנבוים, ממשפחת למדנים וחסידים. למד בבית-הספר שיסד אביו, מפי המטיף ר' מרדכי צבי הלוי וייסמן , ר' מרדכי בורנשטיין ומורים ללימודים כלליים. גמר את בית-הספר הריאלי של הפרופ' דיק שטיין בווארשה, עמד בבחינת בגרות כאכסטרן בראדום ולמד בבי"ס גבוה לשפות ליד הסורבונה בפאריס.
בתרע"א נשא לאשה את צפורה בת הסופר והחכם הנודע ר' ישכר משה שווארץ מזגירז' (אחותם של המהנדס שמואל שווארץ מליסבון, מחבר הספר "האנוסים בפורטוגאל", המהנדס שמחה שווארץ מחיפה, ד''ר אלכסנדר שווארץ חימאי במונטריאל שבקנדה, הצייר מרזכי שווארץ בפאריס).
שנים אחדות היה מורה, אח"כ מנהל חשבונות בסניף הראדומי של הבנק הריגאי, הפקיד היהודי הראשון בעירית ראדום, מתורגמן קבוע של בית-המשפט המחוזי, וב-12 השנים האחרונות מנהל משרדי בית-החרושת לרהיטים כפופים של יוהאן כהן ושותפיו. היה פעיל בעסקנות ציונית, צבורית יהודית וכללית. מיסד אגודת '"צעירי ציון" ב-1902, יו"ר הסניף המקומי של ההסתדרות הציונית במשך 30 שנה, חוץ מהפסקות קצרות, יו"ר הועדים המקומיים והמחוזיים של הקה"ק, קרן היסוד, "תרבות", המשרד הארצישראלי, יו"ר ועד ההורים והועד המנהל של הגימנסיה "חובבי דעה", ציר בכל הועידות הגליליות והארציות של ציוני פולין וחבר הועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בפולין. ב-1906 השתתף לפי הזמנת מ. אוסישקין וד"ר י. ברנ שטיין-כהן , בועידה ציונית חשאית באודיסה בזמן משטר צבאי בעיר. ציר הקונגרסים הציוניים השמיני (האג, 1907), השנים-עשר (קארלסבאד, 1921) והארבעה-עשר (וינה, 1925) וחבר פעיל בועדותיהם. נבחר למועצת הסוכנות היהודית עם יסודה. היה חבר ועדי העזרה של "ג'וינט" בשנות מלחמת-העולם הראשונה. היה חבר מועצת עירית ראדום ויו"ר מועדון היועצים העירוניים האזרחיים מכל המפלגות בשנות 1921/34, יו"ר ועדת הבקורת של מועצת העיר (הוא היה בה היהודי היחידי ויתר שני חבריה היו נוצרים), חבר הנהלת איגוד הערים בפולין וייצג את עירית ראדום בשתי ועידות ארציות מוניציפליות בפוזן. בשנות 1923/31 היה יו"ר הועד הנבחר של הקהלת הדמוקרטית ונלחם על משמר זכויותיה נגד מאמצי הקיצוץ של השלטון הפולני וסבל בענין המחלוקת עם הרב קסטנברג הידוע ששיתף פעולה עם השלטון הפולני נגד האוטונומיה העדתית היהודית.
עלה ארצה ביוני 1935 על סמך רשיון עליה כציוני ותיק, ומאז עובד בהנהלת חשבונות בקואופרציה וממשיך בפעילות ציונית וצבורית כחבר הועד הפועל המקומי של הסתדרות הציונים הכלליים בת"א וחבר ועדת התרבות שלה, יו"ר ומיסד ארגון ציונים ותיקים בשנת תרצ"ו (כעת מאוחד הארגון עם "ברית ראשונים"), חבר בהנהלת התאחדות עולי פולין מתרצ"ו ואילך. יו"ד הכבוד בארגון עולי ראדום בת"א.
פרסם מאמרים ורשימות בעתונים "הצפירה"' "היום", "די וולט", בעתונים הפולניים בראדום, ב"היינט", "העולם", "ההד", "ראדומער צייטונג", ב"הארץ", "הזמן", "הבוקר".
ערך את "הציוני הותיק" (10 חוברות), תרגם מצרפתית את הספר של גיסו "האנוסים בפורטוגאל" (נדפס ב-1925 ב"היום" הווארשאי ב-10 המשכים). פרסם את מכתבי הרב שמואל מוהליבר לאביו, בתוספת הסברים.
צאצאיו; מרים (מוסמכת לפילוסופיה מאוניברסיטת וארשה) אשת המהנדס ד"ר מיכאל שווארץ (דוצנט לחימיה באוניברסיטת מנצ'סטר), עמנואל (מהנדס חשמלאי בירושלים).
הרב ד"ר מרדכי פוגלמן
נולד בפרמישלאן, מזרח גליציה, א' תשרי תרנ"ח (1897), לאביו מנחם נחום (מצאצאי הרמ"א - הר' משה איסרלש -, הב"ח - הרב יואל סירקוש, מחבר הפירוש "בית חדש" על יורה דעה -, השל"ה