חיל בנטיעת גפנים במדה גדולה על אדמות המושבה. באספה הנ"ל הצהיר שישתדל להשיג את עזרת הברון לפעולה זו, ואת הבטחתו זו קיים במיטב יכלתו. מלבד זה עשה לא מעט לשם גידול השטח הקרקעי של המושבה. בתרמ"ה חולקה האדמה הנוספת הזו בין האכרים החדשים, שנוספו לראל"צ, והמושבה גדלה הן בשטח והן בתושבים.
כן הציל בהשתדלויותיו רבע משטחה של פתחתקוה, שהערבים ערערו ולא רצו למסור את האדמה לידי הקונים היהודים. מלבד כל זה השיג מאת הממשלה רשיון לבנין בתים בראשון לציון, והשיג כספים לבנין מאת הברון.
בתרמ"ח עלה בידו להעביר לרשות היהודים שטח אדמה, בן שבעת אלפים דונם, מדרום מערב לגדרה, שנרכש אמנם ע"י שייך, אך אח"כ באו ערעורים על ההעברה הזאת מצד הערבים. תודות לו יושרו ההדורים ועל שטח מריבה זה הוקמה אח"כ המושבה קוסטיניה, היא באר טוביה כיום.
בתרמ"ט קבל רשיון מידי הצורר הידוע ראוף פחה לבנין שלשה בתים בבאר טוביה, כן עזר לבני נסציונה לחלצם ממצוקתם החומרית והכללית והשיג רשיון ממשלתי להקמת בתים בגדרה.
אך בינתים פרץ סכסוך קשה בין האכרים והפקידות, ובתוצאות הסכסוכים האלה הוכרח לעזוב את ראל"צ (בתרמ"ז) ולעבור למתולה שבגליל.
בעברו למתולה המשיך בפעולות נרחבות ומוצלחות לטובת הישוב. בראש וראשונה הציל את אדמות מתולה, שנתפשו ע"י הדרוזים, ובזה הציל את המושבה מחורבן מלא שהיה צפוי לה.
לאחר הסדור המוצלח של אדמות מתולה התמנה לפקיד ראשי על הגליל העליון, והצליח לעשות הרבה ליסוד וביסוס המושבות שהוקמו בזמנו. גם התענין בישובו של עבר הירדן ובעצתו רכש הברון שטחי אדמה בעבר הירדן מזרחה.
הועבר לבירות, כדי שיוכל לעסוק שם בענינים הנוגעים לקניית אדמות וקשירת יחסים מתוקנים עם הפקידות הטורקית הגבוהה.
היה מסור בכל לבו ונפשו לגאולת הארץ.
אחרי שהמושבות בא"י עברו לחברת יק"א (1900) עזב את הארץ והתישב בפריס, יסד שם בית חרושת לתקליטים קינימטוגרפיים ונפטר בפריס בשנת 1929.
פינחס המבורגר
נולד בפרסבורג, הונגריה (כיום בראטיסלבה, בירת סלובקיה), בחודש תמוז תר"ז (1847), בן רביעי לאביו הרב יהודה משה סגל (שנקרא בירושלים ר' משה נאוועמעסטא , על שם עיר הולדתו: מתלמידי ה"חתם סופר") ולאמו ינטל. אתרי שהתחיל ללמוד שם ב"חדר" עלה ארצה בתרי"ז עם הוריו והמשפחה והתישבו בירושלים. המ שיך ללמוד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים". בתרכ"ח השתתף בפינוי העפר מחצר חורבת ר' יהודה חסיד להכשרת המקום להקמת בנין בית-הכנסת הגדול "בית יעקב". השתתף בפעולות הנוער של בני הישיבות במלחמה במיסיון, שהיו קורעים בלילות מעל הקירות את הכרוזים שהדביקו המיסיונרים לשם ציד נפשות נשא לאשה את גיטל בת ר' מוני הכהן, שהיתה בת אמו-חורגתו (אחרי מות ר' מוני נישאה אלמנתו, מינדל , לאביו).
בעת מגפת החולירע בירושלים בשנת תרנ"ט הרבה לעסוק, יחד עם ר' מרדכי שולמן (שנקרא מוטיה ר' נות'ס ) ור' יעקב זאקס , בטיפול בחולים ובהצלתם ממות.
עסק זמן-מה בשותפות עם פייבל כהנוב בעסקי חלפנות והנהיג לשימוש מטבעות-נייר בני סכומים קטנים, שהיה בהם מחסור בירושלים, כי המטבע הטורקי הקטן ביותר שנמצא במחזור היה רבע מג'ידי, והמסחר הקמעוני היה זקוק למטבעות בסכומים קטנים מזה. הסוחרים והקהל היו פורטים אצלו מטבעות כסף במטבעות-נייר שלו, ובמשך שנים היה העסק מתנהל כשורה וכל דורש היה מקבל ממנו בכל עת כסף חוקי תמורת פתקאותיו שהחזיר לו, עד כי גם אחרים החלו להוציא לשוק פתקאות משלהם וכשלא החליפון לתובעים בכסף חוקי קמו שערוריות, הדבר הגיע לאזני השלטונות ואז הושם קץ לעסק זה.
היה מוהל מומחה והעמיד תלמידים שלמדו ממנו אומנות זו (ביניהם אליהו ס פ ו ר ט ה, המוהל בקפריסין, ועוד), ובשעת הצורך היה נוסע למול ילדים אף בעזה ובשכם, שבימים ההם היו בהן ישובים קטנים של יהודים ביזמתה ובתמיכתה של חברת "למען ציון" מגרמניה (בניהולו של ר' מרדכי אדלמן) . כן היה מומחה להבחין בין אתרוגים מורכבים לבלתי-מורכבים ועל סמך חות-דעתו היו הרבנים נותנים תעודת הכשר על בלתי-מורכבים. גם בברירת הדסים התמחה, למצוא משולשים ומהודרים כהלכתם ולפני כל חגהסוכות הוטל עליו תפקיד הכבוד לברור הדסים בשביל הרב הראשי ר' שמואל סלנט הרב י. ל. דיסקין מבריסק ויתר גדולי הרבנים.
כאחיו של בנקאי ר' נטע הרש היו לו קשרים עם אנשי השלטון. בקשריו אלה השתמש להביא אוכל לבית-הכלא לאסיר "על קידוש השם" ולהשתדל בעד שחרורו. זה היה ר' ליב חפץ , שהלך יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד להכריז בבית-הכנסת ה"חורבה" את החרם שהטילו קנאי הרבנים האשכנזים (ביזמתה של הרבנית סוניה אשת הרב דיסקין מבריסק) על בתי הספר החילוניים ועל המלמדים בהם ועל השולחים אליהם את ילדיהם, ובעיקר על בית-הספר של חברת כי"ח (אליאנס), שהקנאים פחדו לפגוע בו משום שהמנהל נסים בכר התרה בהם, שיבקש את עזרת קונסול צרפת נגד כל מי שיפריע למוסדו והמפריע עלול להאסר, - ושנים אלה שמו את נפשם בכפם והלכו והכריזו את החרם. הרב זוננפלד היה מחוסן בנתינותו האוסטרית נגד מאסר לדרישת קונסול צרפת (אך לא נגד