שאינם ידועים, נדפס עפ"י כ"י ישן משנת רמ"ח שנמצא בדמשק.
"ספר התמיד" לרבנו ראובן בן חיים (רבו של המסוירי), פירוש התפילות והערות עפ''י כ"י היחידי בעולם (הוצ' אוצר החיים, הומנה, תרצ"ה); "שריד ופליט", אוסף לדברי תורה ולמדע היהדות, לתולדות הישוב בארץ ולביבליוגרפיה, עפ"י כתב-יד עתיקים ומקורות ראשונים (ת"א, תש"ו); "בת עמי", בדבר שאלות העיגון בעקב ההשמדות באירופה (ת''א, תש"ז). בכתב-יד: "נר המערב", מהדורה מתוקנת ומורחבת בשני חלקים; "טבריה וסביבותיה", תולדות הישוב בעיר, מראשיתה; "ים כנרת", דרשות לפי פרשיות השבוע ; "ים הקדמוני", רשימת כתבי-יד עתיקים שמצא בקהלות המזרח הקרוב. פרסם מאות מחקרים במאספים שונים: בספרי א. מ. לונץ ופנחס גראיבסקי , "אוצר ישראל'', "הדביר'', "מזרח ומערב", "הצופה לבית ישראל" "חבצלת", "השקפה", "העולם", בספרי-השנה של "היברו יוניון קולג'" בסינסינטי, ארה"ב, ועוד: ומאות מאמרים בעתוני ארצנו "דואר היום", "החרות", "התור", ועוד, בחתימתו ובכינויים "המביט" ו"טברימון".
צאצאיו: אבנר, ג'מילה אשת עוה"ד שמעון דהאן ראש עירית טבריה, אליהו, עליזה אשת יוסף כהן (בפקידות פיק"א בחיפה), יצחק, יהודית אשת יעקב מטלון (ממשפחת מטלון, מהראשונות בישוב היהודי ביפו).
יעקב זאב שמולצנסקי
נולד בקאלוואריה, פלך סובאלק (פולין) בשנת תרי"ג (1853), לאביו מרדכי (סוחר יערות אמיד). למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את שושנה (רייזל) לבית זילברמן מנוישטאט (רעיתו נפטרה ביום ג' אדר תרצ"ז). עסק יחד עם אחיו משה ניסן במסחר תבואות בקנה מדה גדול, בעיר ליבאו, עיר הנמל על הים הבלטי, ויצא לגרמניה ולאנגליה. הגיע לדרגת סוחר אמיד ומכובד.
אך שני האחים הרגישו משיכה חזקה לארץישראל, חיסלו את עסקיהם המשגשגים ובשנת תרמ"ד עלו ארצה עם משפחותיהם, אחרי שקנו מאת שליחי הרי"מ פינס 600 דונם מאדמת גדרה, ובתרמ''ו קנו 300 דונם בראשון לציון ושם התישבו. בגדרה היה הראשון, שהעסיק בעבודה במשקו אכרים עברים מההמתישבים. נטע כרמי שקדים נרחבים בגדרה ובראשון לציון נטע כרמי גפנים. נטיעותיו נתפרסמו לשבח, כי אכן אהב את האדמה והתמסר לעיבודה כהלכה. בגלל היות מושבו הקבוע בראשון לציון לא יכול לשקוד כראוי על משקו שבגדרה, ולכן מכר אותו בשנת תר"ס.
בתרס"ב השתתף עם זאב גלוסקין וי. ל. גולדברג ביסוד חברת "כרמל מזרחי" ועזר להעביר את מסחר היין מידי פקידות יק"א לידי הכורמים עצמם, ועד ימיו האחרונים ניהל וביסס את "כרמל מזרחי" בהצלחה ובכשרון.
נבחר פעמים אחדות לועדי המושבה בימי מגבית "קרן הגאולה" (אחרי מלחמת העולם הראשונה) חישב עם אשתו את ערך רכושו ותרמו ממנו מעשר ממש (כמאתים לירות) לקרן הגאולה.
נפטר בראשון לציון, ט"ו טבת תרצ"ב, ונקבר תחת עץ השקמה.
אחיו משה ניסן נאבק קשה בכשלונות משקיים ולא יכול לשאת אף אוירת הסכסוכים בין האכרים וביניהם לבין הפקידות, התאבד ביריה ביום כ' תמוז תרנ"ד.
צאצאיו: ד"ר ליאון, בועז (שניהם בחו"ל) מאיר (ז"ל), לינה אשת ישראל כהנוב (מנהל "כרמל מזרחי" במצרים), ברתה אשת אריה זייגר, אסתר דולה (ז"ל) אשת אליהו רבינוביץ.
יעקב ברזילי (אייזינמן)
נולד בברזנה, פלך ווהלין, פולין-רוסיה, בשנת תרנ"ו (1896), לאביו משה יוסף ולאמו רחל לבית צוויק . קיבל חינוך יהודי וכללי והצטרף מנעוריו לתנועתהעבודה הציונית. עסק בהוראה בבתי-ספר של "תרבות" ושל ציש"א (ארגון מרכזי לבתי-ספר איריים בפולין) בפלך ווהלין משהועבר לשלטון פולין אחרי מלחמת-העולם הראשונה. כן השתתף בפעילות צבורית כמארגן ומיסד תנועת "החלוץ" והסתדרות-הנוער "פרייהייט" וכמדריך עיוני ומעשי במפלגת פועלי-ציון ימין בעירו (ברזנה) ובסביבה.
נשא לאשה את גניה בת ליפא כהן . (כותבת לפעמים מאמרים ורשימות בעניני ספרות).
ב-1928 עלה ארצה עם משפחתו ומאז עוסק הוא בהוראה בשעורי ערב לעברית מטעם ועדת התרבות ואח"כ מטעם המחלקה להפצת השפה העברית מטעם הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית. נוסף לכך עוסק הוא בכתיבה ובהרצאות על נושאים פילוסופיים. בשנות 1932/34 ניהל והדריך בתל-אביב סמי