בברלין שלוש שנים. בתקופה זו עשה סדרה של תחריטים לספר איוב. שנרכשו ע"י מאספים שונים באירופה ובאמריקה. בתקופה זו עשה אילוסטרציות לספרי ש. בן-ציון לילדים. מברלין עבר לפאריס ועשר. שם שלוש שנים. ובשנת תרפ"ח חזר לארץ ישראל, אותה שנה נשא לאשה את דורה בת אפרים יפה, אחד המורים הראשונים של בית הספר "תחכמוני" ביפו ובעל בית החרושת הראשון לסודה בארץ.
כאן המשיך לעסוק בציור וכן במלאכת האילוסטרציות לספרים עבריים. עשה ציורים ל"ויהי היום" ו"שירים ופזמונות" לח. נ. ביאליק, לספרים של טשרניחובסקי, פיכמן, י. כהן, מ. סטבסקי, י. בורלא, דבורה בארון, יעקב הורוביץ ועוד.
הופעת הבכורה שלי באמנות הציור היתה בתערוכה שנערכה בשנת תרצ"א ע"י הגלריה המפורסמת בפאריס "בייה", (בתערוכה, שהוצבה בברוסל ובבירות אירופה אחרות, השתתפו ציירים יהודים מ"אקול דה פארי" ביניהם: שגל, אפשטיין, פאסקן, סוטין, קיזלינג ועוד), שם הציג 4 תמונות וביניהן "חברון" ו"שלושה ערבים''. אחרי כן השתתף בתערוכות שונות בבירות אירופה וכן בארץ ישראל בתערוכות של אגודת הציירים והפסלים. בשנים 5 - 1931 צייר את התפאורות, הקישוטים והציורים לנשפי הפורים והעדלא-ידעות של תל-אביב.
ב-1934 יצא לאפריקה הדרומית והציג ביוהאניסבורג תערוכת צבעי שמן ומים. שם גם עשה את הפורטרט של הגנרל סמאטם (שנרכש אחרי כן ע"י מוזיאון תל-אביב).
בשנת 1939 עשה את התפאורות להצגת "שבתי צבי" לנ. ביסטריצקי ב"אהל". הציורים של תפאורות אלו הוצגו אותה שנה בתערוכה הבינלאומית בפאריס וזכתה במדליה של זהב.
בד בבד עם יצירתו בשדה אמנות הציור עסק כל הזמן באילוסטרציות הן בספרים ובעיקר כצייר הקבוע של "דבר לילדים". יחד עם. זה כתב סיפורים לילדים, שפורסמו ב"דבר לילדים" ויצאו בספרים : "לובנגולו מלך זולו" ("דבר" ת"ש, מהדורה שניה תש"ז); "ביאטריצ'ה" (עם עובד" - תש"ב) ; "הרפתקאות חמור שכולו תכלת" ("ספרית פועלים" תש"ג) ; "בימי החופש הגדול או תעלומת הארגזים" ("עם עובד" תש"ו.
בנו: מנחם בן-ציון.
מאיר פייבל שפירא
נולד בעיירה הורודוק, ליד ביאליסטוק, פלך גרודנה, א' סיון תר"מ (1880), לאביו מרדכי (תלמידחכם נודע, בעל תעשית אריגי צמר, לפי מגילת-היוחסין של המשפחה שנשתמרה בצ'כנובצי ונשרפה בעת הדליקה הגדולה שם - מוצאו מגזע רבנו תם, וכך גם מרש"י ולמעלה עד דוד המלך) ולאמו חיה שרה בת ר' צבי אריה לונסקי (עלה ארצה לעת זקנה עם אשתו השניה, סמוך לשנת תר"מ, השתתף ביסוד השכונה אבן ישראל בירושלים ובנה בה בכספו בית-כנסת הקיים עד היום ושני בתים שהקדיש לכולל הורודנא לשיכון ת''ח לפי גורל לשלש שנים, ובהבטחת זכות קדימה לדירה לאחד מצאצאיו אם יתישב בירושלים).
למד בחדרים, בבי"ס עממי רוסי ומפי מורים פרטיים השתלם בעברית, רוסית וגרמנית ובלימודי חול עד גיל 14 שנה. נתיתם בגיל צעיר מאביו. למד צביעת טכסטיל מאחיו הגדול שאול ולאחר שנה נתקבל למנהל עבודה במפעל הגדול של דודו ברוך לונסקי. בן 19 השתלם בגרמניה במעבדות של בתי-חרושת גדולים ובשובו יסד עם אחיו ביח"ר חימי לצבעי אנילין בביאליסטוק (הפירמה ש. את פ. שפירא ). בן 24 למד חימיה במשך שנתים כשומע חפשי באוניברסיטת ליג' בבלגיה ואח"כ במשך שנה בפוליטכניקום בדרזדן שבגרמניה.
נשא לאשה את אוליה בת יעקב שמואל קפלן קפלנסקי. החל בפעילות ציונית מילדותו, באיסוף תרומות לועד האודיסאי של חובבי ציון ולמפעליו בארץ ואחרי הקונגרס הציוני הראשון השתתף ביסוד אגודת "פרחי