הנודע, מראשוני חובבי ציון (הציונים) ולאמו מרים בת ליב סיליפקה .
ב-1913 גמר גמנסיה בפטרבורג ואת המכון הפסיכו-נברולוגי במחלקה המשפטית של אוניברסיטת פטרבורג. עבר לסיביר והשלים את לימודיו באוניברסיטת טומסק ב-1917. עבד בחברת ביטוח ואח"כ כיועץ משפטי בארגון קואופרטיב "צנטרוסוייז" והשתתף בקביעות בעתונות הסיבירית.
היה פעיל בעבודה ציונית מנעוריו, בתחילה בארגון תלמידי בתי-הספר התיכונים ואח"כ ביסוד אורגון הסטודנטים הציונים "החבר", והיה חבר מרכזו הראשון וחבר המערכת של עתונו ביחד עם אברהם אידלסון, יצחק וילנצק ויעקב קליבנוב. משעבר לסיביר נבחר ב-1915 ליו"ר הועד המחוזי של ציוני סיביר המערבית ולנציג היהודים במועצת ההנהלה של הפלך (כעין פרלמנט אזורי בסמכות מוגבלת, נקרא ברוסית "אובלאסטנאיה דומה") שהתקיים בשנים הראשונות של המהפכה. משפרצה מהפכת פברואר 1917 וניתן שויון ליהודים ונוסדו הועד הציוני והועד הלאומי ליהודי סיביר ואוראל, נבחר לחבר הנשיאות של שני ועדים אלה ועבר למרכז הפעולה, לאירקוטסק, וכן היה חבר המערכת של עיתון המרכז "ייברייסקאיה ז'י'זן" ("חיים יהודיים") ביחד עם משה נובומייסקי ועוד.
נשא לאשה את רבקה בת אברהם וולקנשטיין (אחות ראשית בבית-החולים העירוני "הדסה" בתל-אביב).
משפירק השלטון הסוביטי את ההסתדרות הציונית ב-1920, יצא מסיביר דרך מונגוליה וסין לעלות לארץ-ישראל. בסין נתעכב למשך שנה כנציג ההסתדרות הציונית העולמית ויסד שם הסתדרות ציונית ואת השבועון הציוני (ברוסית) "סיבריה - ארץ ישראל" בשאנחאי ואח"כ בחארבין שהופיע בעריכתו.
ב-1921 עלה ארצה ועבד כשנה כחבר קבוצת פועלים "סיביר" בסלילת כבישים והשקאות פרדסים. (בג'נין - בהקמת מחנה צבא מטעם המשרד לעבודות צבוריות, ובפרדס גולדברג ע"י רמת-גן.
אחרי מחלה עזב ב-1923 את הקבוצה ועבר לת"א.
השתתף ביסוד דו-השבועון "מסחר ותעשיה" ביחד עם יהושע גורדון (ינואר 1923) ושותפות בשם זה שהפכה אח"כ לחברת-מניות בע"מ להוצאה ולתערוכות. ליד חברה זו וביזמתה ובהשתתפותה נוסדה במשך הזמן עוד חברות: "מסחר ותעשיה" (עניני דפוס) בע"מ, דפוס ופרסום בע"מ, חברה ארצישראלית לתערוכות בע"מ. החברות הללו, שאורגנו על-ידו ושהוא עומד בראשן (יחד עם אברהם אידלסון ), הוציאו ספרים, עתונים וקטלוגים מסחריים בעברית ובאנגלית, ובעיקר הרבו לפעול בארגון תערוכות בארץ ומחוצה לה לפיתוח המסחר והתעשיה בארצנו. במשך זמן פעולתו סידר למעלה מ-40 תערוכות ארצישראליות ב-17 ארצות ואת "יריד המזרח" התלאביביים, שקיבלו הכרה בינלאומית ושבהם השתתפו כ-40 מדינות.
התערוכה הא"י הראשונה לתוצרת הארץ בשנת 1923 בקלוב הציוני (שדרות רוטשילד 2) שהשתתפו בו 16 מפעלי תעשיה שהעסיקו 300 פועלים.
וה"יריד המזרח" בשנת 1936 בתל-אביב, במגרשי התערוכה (כיום נמל ת"א) בהשתתפות 1000 מפעלים א"י שהעסיקו 45.000 פועלים.
בתש"ט נתמנה מנהל המדור לאינפורמציה כלכלית במחלקה הכלכלית שתחת הנהלת מר מאיר גרוסמן בסוכנות היהודית, ולשיווק תוצרת ישראל בחוץ לארץ.
צאצאיו; מנואלה, גבריאל.
ד"ר ישעיהו (אוסקר) וולפסברג
נולד בהאמבורג, גרמניה, ט"ז תשרי תרנ"ד (26.9.1893), לאביו דוד (סוחר וסופר) ולאמו גיטל לבית הורוויץ , מצאצאי השל"ה (הרב ישעיהו הורוויץ, מחבר הספר "שני לוחות הברית", שעלה מפרנקפורט ע"מ והתישב בירושלים בשנת שפ"א (1621). קיבל חינוך תורני וכללי בביה"ס העממי והתיכוני של הקהלה בהאמבורג ובהשתלטות נוספת בתלמוד ובמדעי היהדות. למד רפואה, פילוסופיה וזמן-מה מתימטיקה באוניברסיטאות היידלברג, וירצבורג וברלין, הוסמך לדוקטור לרפואה והתמחה ביחוד בריפוי ילדים כעוזרם של הפרופסורים מאיר, בנדיכס והלברשטטר בברלין ומינקובסקי בציריך, ואח"כ התישב בברלין כרופא ילדים.
בשנת תר"פ נשא לאשה את שרה בת ר' משה אהרן גווירצמן מסלונים.
היה פעיל בציונות וב"מזרחי" מנעוריו, וציר בכמה קונגרסים ציוניים שלאחר מלחמת העולם הראשונה מטעם המזרחי והפועל המזרחי. ב-1920 היה עורך ה"יידישה פרסה" של המזרחי בגרמניה, אח"כ יו"ר המזרחי בגרמניה, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית בגרמניה סגן חבר הועד הפועל הציוני, שופט בביתדין של ההסתדרות הציונית העולמית, חבר הועד האימיניסטרטיבי של הסוכנות היהודית לא"י; חבר ועד הקהלה בברלין ומומחה לעברית ולאידית במיניסטריון החוץ הגרמני בתקופת הריפובליקה הווימארית. עסק