בפעולה ספרותית מדעית ברפואה, בהיסטוריה בפילוסופיה, באמונה, ובפובליציסטיקה ציונית ומזרחית, ביוגרפיה, בקורת וכו' בספריו ובמאמריו בעתונים, בכתבי עת ובקבצים בעברית ובלועזית, ובשנות 1931/33 ערך את הירחון "ציון" (בגרמנית) של המזרחי.
בפסח תרצ"א ביקר בארץ לרגל עבודתו הציונית ולהכנת עליתו ובראשית תרצ"ד עלה ארצה עם משפחתו, התישב בירושלים כרופא פרטי ואחרי כשנה נתמנה לרופא ילדים בקופת חולים של ההסתדרות. המשיך בפעולתו הציונית והצבורית כחבר הועד הפועל של הפועל המזרחי, מיוצרי "המזרח הותיק", פעל למען עלית הנוער בכלל והנוער הדתי בפרט ; ממיסדי כפר הנוער הדתי וחבר הדירקטוריון שלו ומיוזמי הכפר השני "גבעת ושינגטון" ליד קבוצת יבנה ; הרצה הרצאות רבות בעניני ציונות, פילוסופיה וכו' בערים, בקיבוצים וכו', וכיום הוא חבר הועד הפועל הציוני, שופט בבית-דין הכבוד של ההסתדרות הציונית העולמית, סגן נשיא המוסד ללשון ולתרבות שליד הועד הלאומי, סגן יו"ר הועד הארצי לקרן היסוד. פעל בשליחות ציונית וכאורח מרצה באנגליה, צרפת, הולנד, בלגיה, שוייץ, צ'כוסלובקיה, פולין, מצרים - ועד 1933 ביחוד בגרמניה.
בנובמבר 1944 השתתף במשלחת הועד הלאומי לועידה העולמית לשעת חירום של הקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק סיטי. הופיע והרצה כאורח מוזמן בועידה היהודית האמריקאית בפיטסבורג, וכן נאם והרצה שם בהרבה ערים ובחוגים פוליטיים, ספרותיים ומדעיים, וביחוד התמסך לתנועה העברית, לספרות ולחכמת ישראל, לעניני ציונית, מזרחי, חלוציות דתית וכו'.
חבר הועדה המיעצת שע"י משלחת הסוכנות היהודית בלייק-סוקסס.
פרסם הרבה מאמרים בעברית בעתונים "הארץ". "הצופה", "במישור"; בירחונים: "סיני", "מאזנים", "ההד", "נתיבה": בשבועון "במישור" וכן בעתונים העברים בחו"ל: "הדואר", "בצרון", "תלפיות", "מזרחי-וועג"; בעתונים ציוניים ויהודיים שונים באידית, אנגלית וגרמנית ובתרגומים בצרפתית, איטלקית, הולנדית ורוסית; בכתבי-עת מדעיים, ובעיקר רפואיים, בארץ ובחו"ל, בירחונים של קהלות, בשנתונים ובמאספים שונים.
ספריו: "התקופה החדשה של קרן היסוד" (גם באידית ובגרמנית, ירושלים תרצ"ה); "יסודות החינוך הלאומי" (ספרית "למדריך", הוצאת הספרים הארץישראלית, ירושלים תש"ג); "בפרוזדור" (כרך א" של מאמרים נבחרים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ג ; מוכן לדפוס כרך ב' בשם "שערים"); "הרב ד"ר צבי נחמיה נובל" (סדרת "דמויות", הוצאת המחלקה לעניני הנוער, - המדור הדתי, ירושלים תש"ד. ספרו זה יצא עוד קודם לכן בגרמנית, פרנקפורט 1928); "מדרש גאולת הקרקע" (הוצאת הלשכה הראשית של הקה"ק, ירושלים תש"ו); "הרמן שטרוק" (סדרת "דמויות", כנ"ל, ירושלים תש"ו); "המזרחי והפועל המזרחי" (הוצאת המכון להשכלה ציונית, ירושלים תש"ו), וכן כמה ספרים בעניני יהדות וציונות בגרמנית ו"תורת ההתפתחות והאמונה היהודית" (באנגלית, ניויורק 1927). ערך יחד עם צבי הרכבי את "ספר צייטלין". השתתף במאמרים ובמחקרים בהרבה ספרייובל וקבצים והכין בשביל כרך ב' של ספר "ערים ואמהות" (מונוגרפיות על הקהלות החשובות שנחרבו בגולה) את המאמר על קהלות אה"ו (אלטונא, האמבורג, וואנדזבק).
- באב תש"ח נתמנה ע"י שר החוץ כציר מדינת ישראל לארצות הסקנדינביות.
צאצאיו: יהודית לאה אשת עוה"ד שמעון פאל קנפליג, יעקב אברהם, איתמר עקיבא.
רבקה הוז
נולדה בחרסון (אוקראינה), כ"ד כסלו תרנ"ג לאביה יעקב שרתוק (מחבורת הבילויים מקבוצת "שה"ו" - שיבת החרש והמסגר בירושלים (ראה את הערך שלו בכרך זה), ולאמה פניה בת יהושע לב מאודיסה.
ב-1906 עלתה לארץ עם הוריה וביתם, ואז כבר דיברה עברית וניגנה בפסנתר. למדה זמן-מה בביתהספר לבנות ביפו. אח"כ היתה עם הוריה שנתים ומחצה בכפר עין-סיניה בהרי אפרים, ליד כביש ירושלים - שכם, שם חכר אביה טחנה ואחוזה, ועסקו בחקלאות, בטחינה ובגידול צאן. לרגל ההפסדים הכספיים עברה המשפחה לתל-אביב. היא למדה בגימנסיה "הרצליה", הצטינה בלימודים, בשירה, בנגינת פסנתר ובהצגות-החובבים של התלמידים. היתה פעילה באגודת-התלמידים "הדור הצעיר" לתרבות ולהש תלמות, ואחרי שרבים מהם נתפזרו בבתי-אולפנא גבוהים בארצות שמעבר לים היתה היא המרכזת והמקשרת ביניהם על-ידי מכתבים. גמרה את הגימנסיה ואת בית-הספר לנגינה "שולמית".
בשנות מלחמת-העולם הראשונה היתה מורה בטבריה ואח"כ ניהלה, יחד עם אחותה עדה את המעון