לגוון זה לא נפגעה הנקודה בשנת 1928 בבצורת שהיתה בארץ. היה מראשי הפעילים בארגון מועצת אזור גלבוע, לסידור ענינים משותפים לכל נקודות האזור (מים שמירה, הובלה וכו') ונבחר ליו"ר מועצת הגוש המכיל בתוכו 22 ישובים בשטח של 120.000 דונם באוכלוסיה של 9.000 נפש.
ב-1925 העלה ארצה את הוריו. אביו נפטר בגדרה ב-1936, ואמו חזרה אל הגולה ב-1938 ושם אבדה בהשמדה הגדולה במלחמת-העולם השנית.
צאצאיו: אורה אשת גדעון גלילי (חברים בקבוצת גבע), אסף, שלומית .
מאיר בן-אורי (מקסימיליאן ואסבוצקי)
נולד בריגה, לטביה, י"ח אדר ב' תרס"ח (21.3.1908), לאביו משה בן שמואל ואסבוצקי מבריסל (סוחר וסוכן בריגה. נפטר בריגה ב-1934) ולאמו רוזאליה בת מאיר הכהן קרון מריגה (למדה ציור באקדמיה הפטרבורגית, מלאכת-מחשבת ברקמה ובנחושת במינכן, ביקרה בארץ ב-1934 וב-1937, גלתה עם הפליטים מפני הכיבוש הנאצי לטאבדה שבסיביר, ושם נפטרה ב-1942). למד בגן-ילדים מונטיסורי במינכן (הראשון מסוג זה בגרמניה), בבתי-ספר עממיים ותיכונים בברלין, בקופנהאגן שבדניה (שמה יצא במלחמת-העולם הראשונה עם הוריו בגלל נתינותם הרוסית), ושוב בברלין. למד בתכניון ברלין-שארלונטבורג ופסלות לצרכי אדריכלות באקדמיה לאמנות, וב-1934 הוסמך למהנדס לאדריכלות ובנין ערים.
היה פעיל בגרמניה בתנועת-הנוער הלאומית "בלאווייס", אח"כ בתנועת-הנוער הציונית "קדימה" ובסוף בהסתדרות הציונית בגרמניה.
ביקר בארץ בפסח תרצ"ב, ואחרי גמרו את לימודיו עלה ארצה בתרצ"ד, שינה את שם משפחתו לבן-אורי (על שם בצלאל בן אורי בונה המשכן וכל כליו), הצטרף להפועל המזרחי ועסק במקצועו ובעבודה תרבותית ואמנותית. למד את אמנות התחריט מפרופ' הרמן שטרוק בחיפה והיה מידידיו באי-ביתו בשנותיו האחרונות. עבד זמן-מה בירושלים בשביל המחלקה לנוער של הקהק"ל בעריכת הצגות, סרטים מצויירים, שירים וציורים. חזר לחיפה ועבד באדריכלות. השתתף בהתחרות על תכנית לבנין בית הכנסת הגדול בחיפה ובפרס הראשון שקיבל האדריכל מכס לב . זכה בהתחרויות, בפרסים ובהזמנה לביצוע תכניותיו לכפר הנוער הדתי ליד כפר חסידים, הישיבה החקלאית של "המזרחי" ליד כפר הרא"ה, ישיבת "כרם ביבנה" ליד קיבוץ יבנה ותכניות לנקודות הישוב שדה אליהו, כפר עציון, משואות יצחק, לוביה, שדמות דבורה, פיתוח גבעת עדה ועוד, תכניות לקבר אחים ולמצבות אישים שונים בחיפה, תכנית הקישוט למכונית חברה קדישא בחיפה ועוד. יצר סרטים הוריזונטליים לנשפי התאחדות עולי גרמניה בחיפה על הנושאים "בהתעורר העם", "בימים ההם בזמן הזה", "דוד דור וצורריו", וסרט "שמעון טשינג" להזמנת ועדת התרבות של מועצת פועלי חיפה, יצר תחריטים, בעיקר ממראות נוף ארצישראלי והציג מהן בתערוכות גראפיות בחיפה ובירושלים ואילוסטרציות לספרים, "פרקי אגדה" בהוצאת ביה"ס הריאלי בחיפה, שיחות מני קדם" לזאב יעבץ בהוצאת "עםעובד", "מסעי רבה בר ברב חנה" ללוונשטין. יצר קומפוזיציות מוסיקליות, שהושרו על ידי מקהלת "שם" של הועד הלאומי בניצוחו של מ. למפל. ב-1942 נשא לאשה את יהודית בת ד"ר פרידריך שלום ברנשטין (מנהיג ציוני כללי ואח"כ שר המסחר והתעשיה בממשלה הזמנית של מדינת ישראל). יצאו לשדה אליהו עד ראשית 1946 וחזרו לחיפה.
צאצאיו: נעמי, יאיר.
אהרן רבינוביץ
נולד בסלונים, ט"ו שבט תרע"א (1911), לאביו הרב שלמה דב (שו"ב, בן הרב יעקב רבינוביץ מקרטוזברעזע, שהיה ידוע בשם "הצדיק", ולאמו ליבה בת נחום מירסקי (שו"ב). למד בחדרים ובישיבה בסלונים ובשיבת ה"חפץ חיים" בראדין. אח"כ למד בגימנסיה. בגיל 13 החל כותב שירים באידית ובעברית. שפורסמו בעתונים ובירחונים. הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בסלונים, השתלם באמנות התיאטרון ושיחק בלהקה המקומית.
ב-1930 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ "השומר הצעיר" בחדרה, עבד גם בפרדסי כפר סבא וזמן מה שיחק בלהקת "אהל" בתפקידים שונים והשתתף בהצגות "ירמיהו" ו"דנטון". אח"כ החל לעסוק בציור שלטים אמנותיים וציור פרסומת ויסד את הפירמה "סגנון" בתל-אביב שהוציאה לפועל עבודות אמנותיות בכל חלקי הארץ.
ב-1939 נשא לאשה את צפורה בת משה פרח .