ב-1940 נשא לאשה את לילי בת חיים ונחמה אהרוני (אהרונוביץ) מלודז, ממשפחת הסופר והמחנך חיים קרמר, מראשוני חובבי ציון בביאליסטוק ובלודז מחבר הספר "דורש לציון" בשאלות חיבת ציון וישוב ארץישראל.
הוא משתתף במאמרים מקצועיים בירחונים "רפואה וטרינרית" ו"השדה". עד לבעיות התיאטרון והאמנות, בעל אוסף חשוב של תמונות מיצירות ציירי ארץישראל וציירים יהודים מפורסמים בחו"ל. פרסם דרמה בשם "הרגמ"ה" בחתימת (בפסידונים) א. ויטל. חבר הועד למען האופירה הישראלית. יו"ר ארגון הרופאים הוטרינריים של הרשויות המקומיות בארץ, יו"ר "חברת גן החיות" בת"א, מיסד ויו"ר הראשון של האגודה לגידול כלבים לשמירה ובטחון בא"י, יו"ר איגוד יוצאי וילנה והסביבה לעזרה והצלה בא"י. אחיו ד"ר ברוך לויט , רופא ועסקן רפואי בחיפה. אחותו ד"ר טוניה אשת הרב יוסף דב סולובייציק מבוסטון (נכד הרב ר' חיים מבריסק , דור רביעי להרב יוסף דב סולובייצ'יק , מראשוני הרבנים הגדולים ברוסיה שנתנו ידם לתנועת חיבת ציון בראשיתה). אחותו רחל אשת ד"ר הנרי ליסמן , פרופ' לפיסיקה ומתימטיקה בישיבה-קוליג' ע"ש רבי יצחק אלחנן בניו-יורק.
צאצאיו : מאירה, דליה, יעל, אליהו.
מנשה רבינא (רבינוביץ)
נולד בפריאסלוב, אוקראינה, בשנת תרנ"ט (1899. 21.1), לאביו אלעזר (חזן, בעל בית חרושת לסוכריות) ולאמו ברינה . למד בחדרים, בבית ספר עממי, בישיבה, בגימנסיה, בקונסרבטוריון בלייפציג ובברלין (במחלקה של ניצוח הפרופסור זיגפריד אוקס ) ובקורסים לפדגוגיה מוסיקלית בדרזדן והיה מורה לעברית ולמוסיקה ומנצח במשך שש שנים בבית-כנסת בברלין, ופעל שם בחוגי המוסיקאים ממזרח-אירופה, שעסקו באיסופה, רישומה, עיבודה ופרסומה של המוסיקה העממית היהודית.
עלה לארץ ב-1924 וממשיך מאז את פעולתו במוסיקה כמורה, מרצה, מדריך, מחבר, מארגן, סופר ומבקר.
נשא לאשה את בתיה בת עזריאל שרייאר (מותיקי חיבת ציון בקמנץ-פודולסק, סוחר ועסקן, (ראה כרך ב', עמוד 876).
היה מורה למוסיקה בגימנסיה הרצליה, סופר קבוע לעניני מוסיקה ב"דבר" מראשיתו, עבד בשיתוף עם הפרופ' דוד שור בהוראת מוסיקה והפצתה בעם, ניהל את בית המדרש לנגינה "בית לוויים" בת"א וביתהמדרש לנגינה בחיפה, היה מנצח המקהלה של האוניברסיטה בירושלים, חבר התזמורת של האופירה הארצישראלית הראשונה מיסודו של מ. גולינקין , מפיץ "שיטת הטוניקה" בארץ, עורך מוסיקאי של הקהק"ל, ארגן כינוסי מקהלות בעמק יזרעאל, בירושלים ובמקוה ישראל וקורסים למדריכי מקהלות ; מרצה מטעם מחלקת התרבות של הועד הלאומי והמרכז לתרבות של הסתדרות העובדים ; מרצה ומפרש למוסיקה ברדיו ולקהל שומעים, פותח-מסביר לקונצרטים לנוער של התזמורת הארצישראלית ומפעלי מוסיקה חשובים אחרים, חבר ועד הלשון בועדה למונחי נגינה, מנהל הקונסרבטוריה העברית, המוסד למוסיקה בעם והמגמה המוסיקלית-אמנותית בגימנסיה הרצליה. כותב בירחונים פדגוגיים ובעתוני חו"ל. חבר ועדת השופטים לפרס אנגל. ייצג את העיר תל-אביב בקונגרס הבינלאומי למוסיקה בפראג.
ספריו שהופיעו: יואל אנגל, א. צ. אידלסון, מוסיקאים מישראל, מכתבים על המוסיקה היהודית (מאת אנגל, ורשבסקי, שלום-עליכם), על השירים לעם בא"י, מנגינות תימן, המוסיקה במלחמה, שוברט, הסימפוניות של בטהובן, מלון למוסיקה, יואל אנגל והמוסיקה היהודית (קיבל בעדו את פרס אנגל של עירית ת"א). יצירותיו בצליל : 12 שירים עממיים לפסנתר, שירים לשבת ומועד, מנגינות לשירי-ילדים של אנדה פינקרפלד, זמירות לעם, סולפג', שירים לעם, שירים לילדים.
צאצאיו: דן, אילה.
אברהם כהנא
נולד ביאסי, רומניה, בשנת תרנ"ז (13.7.1897), לאביו יצחק (תלמיד-חכם, סוחר, עסקן, מראשי חובבי ציון והלוחמים במגמות ההתבוללות של ראשי הקהלה, נפטר ביאסי בשנת תרע"ב) ולאמו רחל בת אברהם דוידוביץ (ממשפחת משכילים ידועה). קיבל חינוך יהודי לאומי וכללי.
בן 16 הצטרף לתנועת הנוער הציוני ובן 18 נבחר למרכז הציוני לרומניה הצפונית ולמזכירו הכללי. השקיע עבודה רבה בארגון הסניפים במקומות ובתעמולה לקק"ל, בהפצת השפה והספרות העברית, ובהכשרת נוער לעליה, ובארגון ה"טוינבי הול" (כעין מכללה עממית להפצה תורת היהדות והציונות). ב-1915 עבר לבוקארשט, נבחר לחבר הועד הארצי הציוני, היה חבר איגוד הסטודנטים הציונים "חשמוניה" והשתתף ביסוד המועדון הראשון