ועסקן ישובי נודע. ראה כרך א', עמוד 42) ולאמו מרים בת ר' אברהם דב קרוגליאקוב (מראשוני "חובבי ציון" באודיסה), המורה הראשונה לפסנתר ביפו.
נולד ביפו, י"ט כסלו תרנ''ה. קיבל חינוך בגימנסיה הרצליה ת"א, אוניברסיטה ג'נבה בשווייץ, השתלם במשפטים ובשנת 1921 קיבל תואר עורך דין.
עוסק בעיקר במשפטים פליליים.
בשנות 34-1933, מראשי המגינים במשפט על אברהם סטבסקי וחבריו שנאשמו ברצח הד"ר חיים ארלוזורוב (חבר ההנהלה הציונית ומנהל המחלקה המדינית) על שפת ימה של ת"א, כליל שבת, כ"ב סיון תרצ"ג.
יו''ר אגודת עורכי הדין בחיפה, חבר הועד המרכזי של הסתדרות עורכי הדין בישראל. היה היו"ר היהודי הראשון של קלוב "הרוטרי" בחיפה בשנת 1934.
בנותיו: רות אשת אוריאל שי (שיגורנסקי), סגן אלוף בצבא ההגנה לישראל, נעמי אשת המהנדס נחום קרופניק. אחיו של הסופר והעתונאי אורי קיסרי .
ד"ר משה דוכן
נולד בעיר ורחנו-דניספרובסק, פלך ייקאטרינוסלאב, אוקראינה, בשנת תרמ"ד (27.1.1884), לאביו יעקב (מוסמך לרבנות, סוחר משכיל, ממשפחת רבנים ומשכילים) ולאמו שיינה-ביילה בת נתן ליבוביץ . למד בחדרים ובגימנסיה ממשלתית, במכון למדעי היהדות מיסודו של הבארון גינצבורג בפטרבורג, באוניברסיטאות האלה (גרמניה), חארקוב ופטרבורג, הגיע לבקיאות גדולה במדעי המשפט, פרסם מאמרים רבים בעתונים משפטיים ברוסיה. וביחוד בירחון "פראבו" ואת הספרים (ברוסית) "בתי-הדין של מושבעים" (קיבל בעדו "פרס זארודני") ו"יסודות המשפט האזרחי", ובשנת 1915 הוסמך לדוקטור למשפטים ולעורך-דין באוניברסיטת פטרבורג והורשה לעסוק במקצועו ולפתוח לו משרד על שמו (זכות נדירה ליהודי בזמן ובמקום ההוא).
נשא לאשה את ליובוב בת ישראל סטרלץ .
ב-1915 גויס לצבא הרוסי ושירת בו כקצין עד פרוץ מהפכת פברואר 1917, ואז נכנס לעבודה במיניסטריון למשפטים בממשלת קרנסקי. באותו זמן עסק גם בפעילות צבורית יהודית. היה פעיל מאד ב"צעירי ציון", נבחר מטעם הציונים לקהלת פטרבורג, היה בה נשיא הסיעה הציונית וסגן יו"ר הקהלה. נסע ב-1917 לסיביר בשליחות מדינית מטעם ציוני רוסיה, וב-1919 יצא לפאריס בשליחות יהודי אוקראינה לועד המשלחות היהודיות (למען הבטחת הזכויות האזרחיות והלאומיות של יהודי ארצות הגולה בחוזי השלום ולתמוך בתביעה הציונית על ארץ-ישראל), ויחד עם מ. אלייניקוב חיבר שם תזכיר על המצב והדרישות של יהודי רוסיה, ובאמצעות הלורד מלצ'ט הוגש התזכיר ללויד ג'ורג'.
ב-1920 עלה ארצה והודות לפרסומו כמלומד משפט להלכה ולמעשה ביחוד בעניני קרקעות נתמנה לסגן מנהל מחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט ולעו"ד של הממשלה בעניני הקרקעות. כן נתמנה למרצה בבית-הספר הממשלתי למשפטים מ-1921 ועד 1936, ומאז ואילך בביה"ס הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב.
פרסם מאמרים רבים בעניני משפט בעתונים ובירחונים ובמאספים בעברית ובירחונים משפטיים באנגליה. פרסם בעברית את ספרו על "המשפט הקרקעי בארץישראל" (1935), ערך באנגלית קבצים על "דיני ארץישראל" בשמונה כרכים והשתתף עם גודבי בחיבור הספר באנגלית על המשפט הקרקעי בארץ.
פעיל ב"בני ברית" והיה נשיאה של הלשכה הירושלמית בשנות 1928/30. נתמנה לחבר האפוטרופסות על עזבון הנדבן הנודע יצחק ליב גולדברג ועל עזבון מאיר דיזנגוף ונבחר לחבר הועד המנהל של מוזיאון תל-אביב. נבחר לנשיא אגודת עורכיהדין בירושלים ולחבר הנשיאות של מרכז הסתדרות עוה"ד בארץ.
בתו: לאה , עורכת-דין, אשת השופט המחוזי משה לנדאו בחיפה.