צאצאיו: שמואל ז"ל (אחד המהפכנים בתקופת הצאריזם שהיה ידוע בשם "גלאדין", ישב במאסר בסיביריה, שוחרר עם פרוץ המהפכה והיה לאחד העסקנים הכלכליים בממשלת הסובייטים ועמד בראש "גוסוזדאט" הוצאת הספרים הממלכתית. בטיהור של חברי הצמרת הטרוצקיסטית, נהרג ע"י השלטונות), צפורה. ספריתו שהכילה ספרים יקרי מציאות מההוצאות הראשונות ובבריכות מהודרות, נמסרה לפי צואתו לספרית "בית ביאליק".
ד"ר יהושע רוטגשטרייך
לאביו אפרים פישל (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו מרים בת ישראל אייפרמן .
נולד בקולומיה (גליציה), כ"ו בסלו תרע"א (1910. 27.12).
קיבל חינוך בבי"ס עברי עממי ובבי"ס עממי ממשלתי בסמבור, גמנסיה ואוניברסיטה בלבוב ובי"ס לעתונות בוארשא. גמר חוק למודיו במשפטים בלבוב בשנת 1932 וקבל תואר של דוקטור למשפטים.
היה חבר באגודים ציוניים וחבר פעיל בועד הפועל של הסתדרות ציונית במזרח גליציה.
בשנת 1932 עלה לארץ ובשנת 1933 עבר את הבחינות של עורכי דין זרים בירושלים וקיבל רשות לעסוק כעורך דין בארץ.
היה כתב מיוחד של עתונים יהודים שהופיעו בפולנית בפולין ("כווילה"; "נובי רז'יננרק", "נובי פשגלונד") וכן כתב מאמרים ב"ירחון לשכת מסחר א"יפולניה", ב"שבועון היהודי" (לודז), מאמרי בקרת כ"למברגר טאגבלאט" ובכתבי עת שונים.
היה ציר לקונגרס הציוני הי"ז בלוצרן מטעם הציונים הכלליים מגליציה.
נשא לאשה את כרמלה בת משה פרוסטיג (העורך הראשון של העתון "דאם טאגבלאט" בלבוב, ציר לסיים הפולני וממנהיגי הציונות בפולין).
חבר ועד אגודת עורכי הדין, ועדת בקורת אגודת העתונאים, חבר ועד מרכזי יוצאי סמבור בא"י. הבר המועצה המשפטית העליונה מטעם ממשלת ישראל.
כתב ספר "תולדות התנועה הערבית הלאומית", לודז, 1938.
בנותיו; רות, מיכל .
פאולה בארט
נולדה בברסלאו, גרמניה (כיום: וורוצלאו, פולין), כ"ו אב תרנ"ד (26.8.1894), לאביה יהודה (לודוויג) ויטנ ברג ולאמה חוה אסתר (ג'ני ) בת מרדכי כהן. נתחנכה בבית-ספר פרטי בברסלאו והיתה פעילה מנעוריה בתנועת "המזרחי".
נישאה לד"ר אהרן בארט (ראה כרך א', עמוד 371). היתה פעילה בברלין בעבודה סוציאלית יהודית והשתתפה ביסודו, בארגונו ובהזנתו של המוסד לילדים ולנוער "אהבה", שהוקם אח"כ מחדש בארץ, בקריה ביאליק שליד חיפה.
עלתה ארצה עם בעלה וילדיה ביוני 1933 והתישבו בחיפה. המשיכה בפעילות צבורית וסוציאלית ויסדה בחיפה את ארגון נשים דתיות ועמדה בראשו, את בית החלוצות של המזרחי ואת מפעל "הכלל לכלל" לחלוקת חבילות מזון לנצרכים. לבקשת הגברת הנריטה סולד ז"ל ארגנה את שתי הקבוצות העירוניות של עלית הנוער הדתי "רמבם" ו"אמונים". סידרה עם האדריכל ראטנר את התיכנון של מוסד הנוער והילדים "אהבה" בקרית ביאליק ופיקחה על בניתו וציודו.
כשעברה בשנת תרצ"ח לתל-אביב ארגנה גם כאן את מפעל "הכלל לכלל" מטעם המחלקה הסוציאלית של העיריה ומנהלת אותו עד היום, קיבלה לידיה את הארגון "שרות נשים סוציאלי" ופיתחה אותו למוסד המקיים מטבחים צבוריים לנצרכים ולו סניפים מיוחדים לעזרת נצרכי המעמד הבינוני ופעולות עזרה בצורות שונות לעולים שהשתייכו בחו"ל למעמד הבינוני והגיעו ארצה בלי אמצעים מספיקים. ביזמתה ובפעילותה נבנו 3 בתים בשביל כ-130 עולים מסוג זה ("בית שלום") ברחוב צבי גרץ ומתחילה לבנות בתים נוספים מסוג זה