בתרפ"ז נשא לאשה את רות בת בנימין ומלכה סגל ממיניאפוליס שבארצות הברית.
מתרפ"א ואילך השתתף בפעולות הסתדרות "בני בנימין", שארגנה את הדור הצעיר (ברובו מבני האכרים הותיקים) לרכישת קרקעות, להתישבות ולקבלנות חקלאית שהתקיים כמה שנים כמכשיר כספי לפעולות הללו. בתרפ"ח השתתף עם אחיו גד (כרך ב', עמוד 962), וחבריו עובד ב ן-עמי, ברוך רם ואחרים מפעילי "בני בנימין" ביסוד המפעל הקבלני החקלאי "הנוטע" לעזור ליהודים בעלי הון מארצות הגולה ברכישת קרקעות ונטיעת פרדסים ועיבודם. היה רוכב בדרכים המשובשות בבצות ובשודדים ומתקשר עם בעלי קרקע ערבים לרכישת קרקעות באחריות אישית, בלי הון מספיק ובלי בטחון שהקונים מחו"ל יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם ולשלוח את הכספים בזמן הדרוש. באותה שנה גאלו שטח בן כמה אלפי דונמים בקרבת חוף הים מצפון לבצות ואדי פאליק ויסדו את המושבה נתניה (על שם הנדיב נתן שטראוס ) שבמשך הזמן גדלה והיתה לעיר. כן גאלו שטחים נרחבים ביהודיה, בהם כ-2000 דונם מאדמת ספריה שליד ראשון לציון ונטעו בהם פרדסים. ביזמתם בראשי חברת "הנוטע" ובהשתתפותם הכספית ביצעה הממשלה את יבוש בצות ואדי פאליק, והודות לכך שוחרר כל האזור שמסביב להן ממארת המלריה ורבבות דונמים הוכשרו להתישבות. בתר"ץ גאלו 9000 דונמים דרומית מערבית לנתניה ויסדו את המושב אבן יהודה (על שם אליעזר בן-יהודה ). באותה שנה יסדו את החברה לפיתוח חוף נתניה, שהגדילה לעשות למען פיתוח נתניה ממושבת מטעים לעיר תעשיה, מרגוע, מסחר וכו', - ובתרצ"ח קיבלה החברה מאת הממשלה זכיון על 5000 דונם על שפת ימה של נתניה כרזרבה קרקעית להתרחבותה, שהועבר לקהק"ל.
בתרצ"ב יסדו את חברת מפרץ עכו-חיפה וגאלו 5000 דונם מאדמת שפרעם לצרכי שיכון עירוני.
בתקופת העליה הגדולה מגרמניה, בשנים הראשונות לשלטון הנאצים, ממיסדי "העברה" לשתף במפעל זה את חברת "הנוטע", כדי שחלק מההון של יהודי גרמניה, שהוצל והובא ארצה בצורת סחורות באמצעות "העברה" יושקע במטעים ובחקלאות, ובדרך זו תנתן אחיזה בקרקע לעולים מגרמניה.
הודות לנסיונו העשיר וקשרי ידידותו עם השכנים הערבים עלה בידו (יחד עם אחיו גד ואברהם גיסין ) לגאול שטחים נרחבים בשרון ובשפלה ולמשוך אליהם הון פרטי לשם פיתוח חקלאי וישוב עירוני, וכן לגאול שטחים רבים למטרות אלה בשביל הקה"ק.
בתש"ו רכש יחד עם אחיו גד את חברת הדרי יפו בע"מ, ובמשך שתי עונות העלוה למדרגה גבוהה בין החברות המסחריות לשיווק פרי הדר.
בניו: בנימין, אהרן.
דוד בלוך-בלומנפלד
נולד בעיירה מוטלה, מחוז פינסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תרמ"ד (1884), לאביו דב צבי בלוך (מורה לעברית וללימודי היהדות, משכיל, סופר ועסקן צבורי. ב-1890 יסד את החברה "עזרת יתומים", שטיפלה בילדי הרחוב, שממנה התפתח במשך הזמן - המוסד החינוכי בהנהלתו של יאנוש קורצ'אק בורשה, השתתף בעתונות העברית "הצופה" ו"הצפירה") ולאמו גיטל בת יוסף גלוברמן מפינסק.
קיבל חינוך יהודי וכללי. נתיתם מאביו בגיל צעיר, עבר עם המשפחה לוארשה ותוך למודיו בגימנסיה נתן שיעורים פרטיים לעזרה לפרנסת המשפחה. למר בגימנסיה של פאנקביץ' בוארשה וגורש ממנה בגלל התקוממו במחאות נגד המורים האנטישמיים על פגיעותיהם בכבוד היהודים והיהדות, ואח"כ גמר את לימודי הגמנסיה בלוביץ.