אחרי המלחמה חזר ארצה לעבודתו האזרחית. ואת זמנו הפנוי המשיך להקדיש לשרות ה"הגנה". בעת המצוד הגדול על ראשי הישוב ופעיליו, אחרי ה-29 ביוני 1946, נעצר גם הוא והיה כלוא 5 שבועות במחנה רפיח.
משנתבהרו אפקי המדיניות הציונית ונראתה האפשרות לאישור העצמאות היהודית בעצרת האומות המאוחדות, ומאידך התקדרו שמי השלום בארץ בעקב התכוננות הערבים להלחם בנו כדי למנוע את עצמאותנו - נצטוה לעזוב את עבודתו האזרחית ולהקדיש את כל זמנו לשרות ה"הגנה". בראשית תש"ח נתמנה למפקד תל-אביב ועמד בראש הגנת העיר ובמלחמה נגד יפו וכפרי הסביבה עד בית דג'ן וסרפנד.
קשה היה לנהל פעולות צבאיות. בקנה-מדה גדול תוך הרבונות הבריטית בארץ, כשכל פעילות כזו אסורה וגוררת אחריה ענשים קשים ואת הכל הוכרחו לעשות ולהכין בהסתר במחתרת. אך הוא וחבריו עמדו גם בניסיון קשה זה ופיתחו יותר ויותר את כח-המגן העברי והשיבו לאויב התוקף מנה אחת אפיים, עד כי "שומרי השקט" הבריטיים ראו בהתערבות יתרה סכנה לעורם ולבשרם היקרים להם והחלו מצמצמים את פעולות-ההפרעה שלהם מחוץ למחבואי ביצוריהם.
משהוקמה מדינת ישראל וה"הגנה" הבלתי-ליגאלית הפכה להיות צבא גלוי ורשמי של המדינה, הועלה לדרגת-פיקוד גבוהה בתואר סגן-אלוף. בנותיו: גליה, חנה, תמר.
זאב שרף
נולד בעיירה איזוור, ליד סלטין, בוקובינה (אוסטריה ואח''כ רומניה), כ''ו ניסן תרס"ו (21.4.1906), לאביו מאיר צבי ולאמו רחל בת נתן פומרנץ. למד בחדרים ובבית-ספר עממי ואח"כ מלאכת צורף זהב. הצטרף לשורות הציונות החלוצית והיה חבר מרכז נוער פועלי ציון - צ. ס. וחבר מרכז הנוער הסוציאלדמוקרטי ברומניה. ב-1925 עלה לארץ ועבד כשלש שנים כפקיד בקפא"י, היה כשנתים חבר בקיבוץ שפיים, פעל בשליחות בחו"ל כחמש שנים וחזר ארצה.
ב-1940 נשא לאשה את הניה חיה בת משה אודבין. בשנות 40- 1935 היה מזכיר מרכז "הפועל", בשנות 44- 1940 עבד באדמיניסטרציה בשרות ה"הגנה", וב -47 -1945 היה מזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. משנראה באופק, כי מתקרב הזמן להקמת מדינה יהודית נתמנה למזכיר ועדת המצב של הנהלת הסוכנות והועד הלאומי להכנת מנגנון המדינה ועבד בתפקיד זה מאוקטובר 1947 (תש"ז) עד להקמת הממשלה הזמנית "מנהלת העם'' שנטלה על עצמה לקיים סדר ולנהל שרותים בשטח הישוב העברי, שהשלטון הבריטי התאמץ להשליט בו תוהו-ובוהו. אח"כ נתמנה למזכיר מנהלת העם, ומשהוכרז על הקמת המדינה נתמנה למזכיר ממשלתה הזמנית. פרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", "מלחמתנו" וב כתבי-עת בחו"ל. ערך את "דאס בוך פון ארבעט" (ספר העבודה) בוארשה, ספר "החוגר" (הוצאת מרכז "הפועל"), קובץ פרקים של גארוויס ביי על הערבים (בתרגום עברי) ו"יומן ירושלים" של ד"ר חיים ארלוזורוב.
ד"ר יעקב פיגנבאום
נולד ביאסי, רומניה, ט' תמוז תרס"ז (21.6.1907), לאביו אברהם (סוחר) ולאמו לאה לבית נובאק. קיבל חינוך מסורתי וכללי בבי"ס תיכון ואח"כ למד באוניברסיטת יאסי. היה פעיל שם בהנהלת "המכבי הצעיר" ובאגודות הסטודנטים "חשמונאי".
ביוני 1930 עלה ארצה והמשיך את לימודיו במחלקה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים.