בתרע"ג עלה ארצה (כאן היה לו ש"ב, ר' דוד מנחם דיינארד , מראשוני המורים בחדרה ואח"כ דרשן ביפו). קנה ליד תחנת הרכבת ברמלה גן גדול, נטע בו עצי פרי, בנה בית גדול והושיב בו משפחה יהו דית. זה היה אחרי שנתפזר הישוב היהודי מרמלה, ומ-25 המשפחות שהושיבה חברת "למען ציון" (נוסדה בגרמניה) משנת תרנ"ה ואילך יצאו רובן להתישב ברחובות ולא נותרו ברמלה אלא משפחת השוחט, שהחברה הוסיפה לשלם את שכרו בתקוה שעוד יעלה בידה לקיים את הישוב בעיר ולהגדילו, ויהודי ספרדי זקן. - ובכן נתן אף הוא את דעתו לפעול למען קיום הישוב היהודי בעיר זו, והיה יושב בה בשלות הבדידות ועוסק באיסוף ספרים וכתבייד ובמחקר ובכתיבה.
במלחמת-העולם הראשונה הסתבך בדין-ודברים עם פקידי הצבא הטורקי. חסן בק מושל יפו שלח לאסרו בביתו ברמלה ובתשרי תרע"ו גורש מן הארץ. אכן התכונן לצאת מהארץ בלי גירוש, שכן חזה מראש שהמלחמה תארך זמן רב ובעקבותיה יבואו; רעב ומגפות, ואף השיג כבר רשיון להחזיר אתו את ספריו לאמריקה, - אך פקידי הצבא חשדו בארגזי ספריי הרבים, שמא יש בהם דברים אסורים ומסוכנים, ועיכבו את הוצאתם מהארץ ; בשובו לאמריקה הצליח בהשתדלותו לשכנע את ממשלת ארה"ב בדבר הערך הספרותי והתרבותי הגדול של ספריו, וכשבאה בטבת תרע"ו אנית-מלחמה אמריקאית לחופי הארץ הביאה עמה פקודה להעביר את הספרים לאמריקה, ואז חזר בו השלטון הטורקי מסירובו והרשה להעבירם מרמלה ליפו ולמסרם לאנשי האניה. על גירושו מהארץ ועל רשמיו וחויותיו בארץ מראשית המלחמה פרסם ספר גדול בשם "מלחמת תוגרמה בארץ-ישראל" (בעמוד 236 יש בו פרק תחת הכותרת "אנגליה רימתנו...") באמריקה המשיך בעבודה אספנית. ספרותית ומדעית עד סוף ימיו. ביקר גם באפריקה וביתר ארצות המזרח. חיבר ספרים בעניני יהדות ונצרות וקונטרס פולמוס חריפים בעניני מדע וצבור, לפעמים בחתימת אדי''ר; היה ידוע כתייר-סופר וחוקר-נוסע וקראו ל "בעל המסעות". הוא היה בעל עוז ומזג סוער, מבקש עלילות והרפתקאות, לא נרתע מפולמוס וממלחמתדברים. אמנם היו ידיעותיו מרובות, אך בהיותו מחוסר ריסון של מדע שיטתי ואוביקטיביות מדעית, היה עובר את המדד, בפולמוסו ובהתקפותיו על אנשים ומוסדות, לא מצא את מקומו בקהל הסופרים והעסקנים, ואכן גם לא ביקש ביותר מקום כזה והמשיך את מלחמותיו בבדידות עם סוף ימיו.
חיבר ספרים וחוברות לעשרות, ביניהם: "תולדות אבן רש"ף", לגילוי זיופי המלומד הקראי הנודע שמואל פירקוביץ, (תרל"ז), "מסע קרים" (וארשה, תרל"ח), "מלחמת קרים" (וארשה, תרל"ט), "מסע בחצי-האי קרים" (וארשה תרמ"א), "מסע בארץ הקדם", רשמיו מביקורו בתרמ"ב בארץ-ישראל (פרסבורג, תרמ"ב), "מסע באירופה" ,השקפה על דרבי היהודים באירופה (וארשה, תרמ"ה), "מלחמה לה' בעמלק", איסור כללי על אתרוגי קורפו (ניו-יורק, תרנ"ב), "אור מאיר", קטלוג מספריתו של השופט מאיר זולצברגר (ניו-יורק, תרנ"ו), "דברי הימים לציון" (בשני חלקים, תר"מ - תרמ"ח, חלק א', קארני, נ. ד. וחלק ב', תרס"ד), "ספרות ישראל באמריקה" רשימה ביבליוגרפית של כל הספרים העברים שנדפסו באמריקה (יפו - ניו-יורק, תר"ע תרע"ג), "מסתרי ניו-יורק" (התפתחות התנועה הלאומית באמריקה), "הבו תמים" (אל צירי הקונגרס בוינה, ירושלים,תרע"ג), "עתיקות יהודה" (רשימת 1500 ספרים נדירים, ירושלים, תרע"ה), "חרב חדה'', "פחדו בציון חטאים" (תרע"ז), "ציון בעד מי ?" (בעד בולשביקים או יהודים?, אמריקה תרע"ח), "משגי עוורים" (אמריקה, תרע"ט), "מחאת סופרים" (סנטלואיס, תרע"ח), "מקוהלת אמריקה" (רשימת הספרים העברים שנדפסו בארה"ב בשנות 1925- 1735, סנטלואיס, תרפ"ו), "מלחמת תוגרמה בארץ-ישראל" (אמריקה, תרפ"ו), "לקורות היהודים באמריקה" (ניואורליאנס), "ארוכת בת עמי" ובדבר יסוד סנהדרין, סנט-לואיס, תרפ"ט), "עתידות ישראל" (השקפה על מצב א"י ועתידה לימים יוצרו), "זכרונות בת עמי" (בשני חלקים), חרב לה' ולישראל" ("נושאי הצלב או "צלב בהיכל" - נגד הספר "ישו הנוצרי" של ד"ר יוסף קלויזנר).
נפטר בסנט-לואיס, אמריקה, כ"ח סיון תר"ץ (24.6.30).
שני בניו נמצאים מאמריקה.
ד"ר ישראל אחידוב (שייב)
נולד בפודווליצ'יסקה, מחוז טארנופול, מזרח גליציה (לפנים על גבול רוסיה), ט' חשון תר"ע, לאביו דוד אריה שייב ולאמו פרומה בת ישראל לויפר . שבימי מלחמת העולם הראשונה חיו בלבוב, גליציה). באוגוסט 1914 עבר עמה לוינה. שם קיבל חינוך תורני, גמר גימנסיה עברית בלודז. המשיך ללמוד בבית-המדרש