"טווס-הזהב" לי, ו. אנוכי, "הרואה רואה את כלתו" לה. סקלר, "מי נביא וידע" לי. ד. ברקוביץ, "מזל טוב" לשלום עליכם ובמחזה "נדוניה של לנין", שחיבר וביים דוד ורדי והציגו באנגלית. כן השתתפה אתו בנשפי הצגה והקראה בארצות רבות (פרטים - בערך דוד ורדי בכרך זה).
ב-1935 חזרו ארצה ומאז מנהלת היא בתל-אביב את המדרשה לתיאטרון "חזון", בו הדריכה בשיפור הלשון והמבטא ובהופעה בפני צבור למעלה מ-700 תלמיד ותלמידה מכל הגילים, ביניהם מורים וגננות, שחקנים ושחקניות, מהם המופיעים כיום על הבמות בארץ. נשאה הרצאות רבות למורים ומורות על שיפור הלשון ובעיות תיאטרוניות, ניהלה קורסים לגננות והשתתפה עם ורדי ביסוד המועדון "צחות" לשיפור הדיבור העברי. השתתפה כקריינית בנשפים שנערכו בעת הקונגרסים הציוניים בפראג ובציריך.
פרסמה מאמרים בבעיות לשון ויצירת מבטא עברי אחיד ועוסקת בכתיבת ספר על הפוניטיקה העברית. חברה בארגון האמנים.
במאי 1948 הצטרפה למסע להקת "הבימה" לארצות הברית ופעלה שם למען שיפור הדיבור העברי בבתיהספר ובסמינארים העבריים.
הרב שלמה חזן
לאביו הרב אלעזר (שהיה רב במשך 40 שנה במארוקו) ולאמו זוהרה בת שלמה סבאת . נולד במראקש (מארוקו) בשנת תרט"ו (1855).
קבל חנוך מסורתי.
בשנת תרי"ח (1858) עלה ארצה עם הוריו בסירת תורן, שנסעו בה במשך, שלשה חדשים עד אלכסנדריה, ומשם באניה לחוף יפו (אביו הרב אלעזר, נפטר ביפו, י"ג חשון תרכ"ו).
נשא לאשה את פרחה בת הרב יעקב שמול (שהיה ראש החברה קדישא לעדת היהודים ביפו במשך 40 שנה).
עד שנת תרל"ב שימש כאב"ד ביפו. באותה שנה נתמנה ע"י הרב יהודה חי אלקלעי לחבר הועד לישוב ארצנו הקדושה ביפו. עשה רבות למען התפתחות הישוב העברי ביפו ועלית יהודי מרוקו לא"י. עבר לירושלים ושימש שם כאב"ד ואח"כ היה ראב"ד בצפת במשך שש שנים. נסע לבירות ולקושתא בכדי להדפיס שם את ספריו ובדרכו נפטר בצידון, כ"ו אלול תרמ"ו ונקבר שם.
ספריו: "שלחן הזהב" (חוברת א', נא-אמון, תרס"ג, חוברת ב' בכתב יד); "שלחן הטהור" (דרושים בכתב יד): "שלחן מלכים" (יאיר נתיב דרך עץ החיים לר' חיים ויטאל, בכתב יד).
צאצאיו: מרקאדו, אסתר אשת משה מאמן (מצפת), בת-שבע אשת שבתי יעקב מויאל (ת"א).
גרשון קוסקובצקי
לאביו דב ולאמו חנה בת יצחק טפלר , מסורוקי (בסרביה).
נולד בוויניצה, פלך פודוליה (אוקראינה), ט"ז אב תרנ"ד.
קיבל חינוך מסורתי.
היה פעיל בתנועת הנוער הציוני, ממיסדי אגודת "פרחי ציון" בוויניציה.
עלה לארץ בשנת 1909 (בשנת 1906 ביקר יחד עם אחיו בארץ לשם השתלמות בלימודים).
עבד כפועל חקלאי ברחובות, באגודת נטעים, בן שמן, חולדה, חדרה ובתקופת "השומר" ומיסדי דגניה הקומונה הראשונה בארץ.
בשנת 1922 נשא לאשה את עטרה בת מאיר לי שנסקי , ממיסדי מטולה.
יו"ר ועד ההורים וועד המושבה מטולה.
כתב מאמרים בעתונים בעניני החקלאות.
בנותיו: חנה (אחות מוסמכת), יעל (מורה) אשת יוסף (בן הרב עזרא) שרם , מירושלים
יוסף שה-לבן (סאלאוואן)
נולד באיוואנובקה, פלך חרסון, אוקראינה, כ"ח כסלו תרס"ז (15.12.1906), לאביו יעקב (בן-תורה, מיוזמיה ומיסדיה של המושבה החקלאית "מסילה חדשה" ליד איסטמבול, שנוסדה ב-1912 בעזרת חברת יק"א והתישבו בה עשרות משפחות יהודים מאוקראינה ואחרי מלחמת-העולם הראשונה שימשה תחנה ראשונה ליוסף טרומפלדור וחבריו, מראשוני העליה השלישית, בדרכם ארצה: עלה ארצה לעת זקנה והתישב ברעננה) ולאמו פייגה בת מאיר אומנסקי. למד בחדרים מתוקנים ובישיבות, השתלם בהשכלה כללית ובן 17 עמד לבחינה וקיבל תעודת בגרות בגימנסיה ממשלתית באודיסה.